|
|
עמוד:13
קבלת "כרטיס הכניסה לחברה הגרמנית" ( כממרתו השנונה של היינריך היינה ) ואת העובדה שרוב הצעירים שהצליחו לבסוף להגשים את חלום ההשכלה הכללית לא הפנימו ולא שמרו בשנות בגרותם אלא מטען מוגבל ושטחי של השכלה ושל חוויה יהודית , שעיצבו את זהותם האישית בצורה חיובית וביודעין ( מה שנשמר כלא יודעין , ואובחן על ידי הסביבה הכללית המסויגת מן היהודים באשר הם , הוא עניין הטעון אבחון בפני עצמו . ( ברור מכל מקום כי רגשות הניכור שהקהילה , בית ההורים וה"חדר" היהודי המסורתי שידרו אל הצעירים שנטו להתקומם נגדם חיזק בלבם את נטייתם והגביר את המוטיבציה לממש אותה . המוכנות לשלם את כל מחירי הזהות לשם חינוך מחדש במסגרות של גימנסיה ואוניברסיטה גרמניות התחזקה עד כדי החלטיות אמיצה . גם קסמה של התרבות האחרת , הנאורה , גבר . יותר מכן , נוצר דחף נפשי עמוק , שנחווה לא רק כרצון תבוני אלא כיצר , לברוח מן הזהות היהודית עד כדי הכחשת העצמיות המולדת : לא רק על ידי שינוי המאפיינים החיצוניים של סביבת המגורים , הלבוש , דרכי ההתנהגות , הנימוסים וסגנון הדיבור , אלא שינוי השקפת העולם , האתוס ותודעת השייכות המעצבים מבפנים את הרגשת ה"אני . " בשיאו היה זה , אפוא , לא רק דחף חיובי להסתגל לסביבה מושכת אלא שאיפה להיטמע במשמעות של המרת זהות שלילית שנואה בזהות אידיאלית , בלי להותיר רצף פנימי בין שתי הזהויות הללו . כעין לידה מחדש . עד כאן על ההתפתחות שהתחוללה מבפנים והופנתה החוצה . כאמור , בני הדור השני הכירו מראש את המכשולים הצפויים להם מצד החברה הגרמנית , בייחוד מן השכבה הנאורה שלה , שאליה רצו להצטרף . הם ידעו מהם מחירי הזהות שחברה זו דורשת במפגיע כתנאי להתקבלות , ויחסם השלילי לחינוכם היהודי הצדיק בעיניהם את הדרישות הללו והביאם לידי אידיאליזציה של החברה הגרמנית הנאורה . טבעי , אפוא , שנטו לפרש את ההתנגדות והחשד מצד החברה הגרמנית הנאורה במושגי המחירים שהם נדרשו לשלם כדי להצטרף אליה . הנחתם היתה שאם ייאותו לשלמם ולהפנים את ערכיה של החברה הגרמנית הנאורה יתגברו על הדחייה ויתקבלו ברצון . בנקודה זו אכן היה עליהם לגלות את תמימותם הטרגית , כמו מנדלסון שגילה אותה דור אחד לפניהם : ההתנגדות של החברה הגרמנית הנאורה לאמנציפציה חברתית מלאה של היהודים היתה עמוקה וקיצונית עוד יותר מכפי ששיערו תחילה . היא לא נבעה רק מן השונות היהודית או מן התדמית השלילית שהם החצינו . מסתבר כי מעבר לכל אלה היו מניעים פנימיים של החברה הגרמנית עצמה , משמע שגם התדמית השלילית של היהודים לא נבעה רק ממגרעות תרבותם ומפגמי אופיים , אלא גם מאי אילו מגרעות מוסריות של החברה הגרמנית . ייתכן שדימוי היהודים בעיני הגרמנים משקף דעות קדומות שמקורן ביחסה המיתולוגי והדוגמטי של הנצרות לעם היהודי ולדתו . מסתבר שאפילו החברה החילונית הנאורה , שהתרחקה מן הדת ומן המיתוס , לא התנערה כליל מהשלכותיהם ביחס ליהודים . משמע שגם הצעירים בני הדור השני לא יכלו להכיר ולהעריך כראוי את מעמקיה ההיסטוריים של התרבות הגרמנית ואת צדדיה האפלים , לפני שבאו איתה במגע חברתי תרבותי ישיר , שילמו את מחירי ההתקבלות שנדרשו מהם , הפנימו מה שתפשו כערכיה
|
|