|
|
עמוד:13
לרמה של חוקיות מוסרית תכליתית המאפיינת את תבונת האדם בטבע . ומובן שאם כך הוא , הרי שהפילוסופיה מגלמת את החוקיות התבונית שיצרה את התרבות בהתפתחותה , ובה מעוגנת הסמכות המנהיגה את ההיסטוריה . הפילוסופיה היא חשיבה ביקורתית המתפתחת על ידי ביקורת מתמדת על עצמה . כיום עליה להכיר אפוא בכך שבזמן החרש היא נטתה לייחס לעצמה מעמד דומה למעמד שהדת ייחסה לעצמה בתקופות קודמות , ושאין ביכולתה להגן על המעמד הזה , מפני שאין ביכולתה למלא את התפקיד המצדיק אותו . הפילוסופיה היא תחום בעל ערך עצמי בתרבות , ויש לה תרומה חשובה להתפתחות התרבות בכל תחומיה ; אולם שום תחום של יצירת התרבות אינו יכול לגלם בדיסציפלינה שלו את חוקיות היצירה של המכלול , שהוא אינו אלא חלק ממנו . משום כך , כדי להגדיר אוריינטציות מוסריות , אסתטיות ורוחניות האפשריות והראויות כמכלול , די לה לפילוסופיה בכך שהיא שואפת להכיר אותו . אולם דומה כי גם גישה ביקורתית זו חוזרת ומאשרת את הקביעה היסודית כי הפילוסופיה היא דיסציפלינה מקבילה לשאר תחומי היצירה בתרבות וכי היא מתייחסת אל המדעים , הטכנולוגיות , הארגון החברתי והמדיני , החוק והמשפט , המוסר ( כתורת ערכים ) האמנות וכדומה : כל הדיסציפלינות הללו מתפתחות ומשתכללות בהתאם לחוקיות המבנית שלהן , ומתוך התייחסות זו אל זו ; והפילוסופיה , כדיסציפלינה שתפקידה להציע הסתכלות ביקורתית על החברה האנושית בסביבה שיצרה לעצמה וחזרה ועיצבה אותה , מתפתחת מתוך מאמץ להסתכל בכולן כדי שתוכל להמשיך את תהליכי היצירה המבטאים את עשירות חייה ולשאת באחריות . תובנה יסודית זו לגבי המהות ההיסטורית של החשיבה הפילוסופית , הן מבחינת היענותה לאתגריה המורכבים של היסטוריית התרבות , והן מבחינת הרצף הפנימי של התפתחותה , בזיקה לאתגרים הללו , מנחה את דרכי כתיבת החיבור הזה , והיא מטרתו . מן ההיבט המחקרי , הכוונה היא לתאר את ההתפתחות הרעיונית של היהדות בזמן החדש מתרבות דתית לתרבות הומניסטית ; מן ההיבט הפילוסופי , הכוונה היא להציג את הרצף הפנימי של התפתחות הפילוסופיה היהודית כמצע להמשך ההתפתחות של היצירה הפילוסופית הנדרשת בזמננו , מול השינויים הטראומטיים שחלו במחצית השנייה של המאה העשרים בגורלו ההיסטורי של עם ישראל בתוך תרבות המערב , ומול השינויים הגדולים והמהירים המתרחשים בה כיום , והצפויים להתרחש בה עוד ביתר שאת במאה העשרים ואחת . ייחודה של הפילוסופיה היהודית ובעיית מקומה בפילוסופיה הכללית ההתמקדות בפילוסופיית הדת היהודית מחייבת התייחסות לבעיית ייחודה ומקומה בפילוסופיה הכללית . להלן נראה שבעיה זו העסיקה בצורות שונות ומהיבטים שונים את כל הפילוסופים היהודים שנתנו את דעתם על היהדות - כתורה , או כדת , או כתרבות , או כגורל של עם שהתייחד במהלך תולדותיו . דומה כי גם חוקרים שנטו
|
|