|
|
עמוד:11
שאלות ראשונות : התודעה , הקולקטיב הפוליטי ופעולת השינוי אני מבקש להציג את סך כל פעילות המאבק המזרחי הפוליטי בישראל מאז , 1948 הן העצמאית הרדיקלית והן במרכז הפוליטי ההגמוני , כ"תנועת המאבק המזרחי . " זאת , על פי הגישה האקדמית והציבורית הרווחת בארצות הברית התופסת את מאבק השחורים לשוויון זכויות בשנות החמישים והשישים כ"תנועה לזכויות האזרח" . The Civil Rights Movement — על פי הנחת יסוד זו אני מבקש להעריך את כלל הישגיה של "תנועת המאבק המזרחי" ביחס ליעד המרכזי המשותף לכל מרכיביה.- מאבק למען מדיניות כלכלית חברתית ותרבותית שוויונית וצודקת , ולמען השתלבות תרבותית ואזרחית של המזרחים בישראל . קודמות ליעד זה שתי מטרות המשותפות גם הן לכלל שחקני "תנועת המאבק המזרחי : " להביא את המדינה להכרה במדיניות אי השוויון שלה ולהעניק לגיטימציה לעצם קיומו של המאבק המזרחי לשוויון . כאן עולים ומתגלים ההבדלים הבולטים באידיאולוגיה ובמעש בין התנועות , הארגונים , המנהיגים והפוליטיקאים השונים , הפועלים בזירת המאבק . ספר זה מבקש לבחון את ההבדלים הללו ובעיקר את טיב היחסים בין שתי גישות מרכזיות בתנועת המאבק : מצד אחד , המזדהים והמשתפים פעולה עם ההגמוניה הפוליטית הציונית האשכנזית ( להלן ממ"פים , ( ומצד שני , הרדיקלים - המובילים מחשבה ומעש של ביקורת , מחאה ואלטרנטיבה . בהקשר זה אני מבקש להציג טענה מבוססת לפיה שתי הגישות השונות , ההזדהות ושיתוף הפעולה מחד גיסא והמחאה והאלטרנטיבה מאידך גיסא , על כל הגוונים שביניהן , היו קיימות ופעילות מרגע המפגש הראשון בין המזרחים לבין התנועה הציונית והמדינה , וממשיכות לפעול זו לצד זו עד היום . תוך כדי בחינת טיב היחסים וההשפעות ההדדיות בין הגישות הללו , אני מבקש לאפיין ולבחון את התנועות וההתארגנויות המזרחיות השונות בתנועת המאבק המזרחי ואת השפעתן על המאבק בכללו , על הפוליטיקה הישראלית , על עיצוב השיח המזרחי ועל הזהות והתרבות המזרחיות המתהוות . הספר מעלה גם שאלה הקשורה בזהות המזרחית והשיח המזרחי החדשים , שהם תולדת המפגש הכפול בישראל , האחד בין העדות המזרחיות השונות , והשני והמכריע בינן לבין יהודי אירופה והציונות . השאלה היא כיצד , באופן פרדוכסלי לכאורה , מתוך היעד המרכזי של כל קבוצות המאבק המזרחי , המכוון למימוש ההשתלבות של המזרחים מבוא עימות תרבותי או מאבק מעמדי ?
|
|