|
|
עמוד:III
הסטורית , במובן זה שהוא יכול להגדיר את גבולות הנושא וגבולות התיקוף , לא קיימת בעת כתיבת ביוגרפיה . חייו של גיבור סיפור המעשה הם שמכתיבים את המסגרת הכרונולוגית והתמטית . לכן גם נמנעתי מליצור מודל ולהכניס את גיבור הביוגרפיה לתוכו , כפי שאני נוהגת לעתים בעת כתיבה על נושא הסטורי . לגבי הביוגרפיה היא מיטת סדום , שאיננה תורמת לתוכנת הנושא . נתתי לעצמי לזרום עם האיש , ללכת לאן שהוא יוביל אותי . היו לי כמה כללים ראשוניים ביותר לגבי הסלקציה שכל הסטוריון או ביוגרף מחוייב לעשות : אני מעוניינת בכל אותם פרטים ואירועים , שיש בהם כדי להאיר את האישיות על גווניה , לבטיה , חוסר השלמות שבה . אהבתי פרדוכסים , סתירות פנימיות , כל מה שאיננו עולה בקנה אחד עם דמות אידיאלית , מונוליטית , שלמה עם עצמה ועם עולמה . לא הרגשתי מחוייבת לתאר כל ניואנס אידיאולוגי , כל נסיון פעולה אם סברתי שהיה חסר משמעות . תהליך כתיבת הספר ניראה לי כתהליך של צמיחה אורגנית של דמות , שעוצבה כמעט באופן ספונטני , באמצעות החומרים שניראו לי מעניינים ומשמעותיים לתיאורה . לא חשתי בשעתו את מידת המעורבות שלי בעיצוב הדמות . האמנתי בתום לב שאני נותנת לאיש ולחומרים ההסטוריים להוליך אותי . כיום אני מודעת לעוברה שאני היא זו שקבעתי את אופי הספר , וכתוצאה מכך , לטוב או לרע , את הדיוקן ההםטורי שהצטייר בו . ביוגרף אחר יכול לשרטט דמות אחרת על סמך אותם המסמכים . למרות מידת הנאיביות שלי אז ביחס לתפקידי בעיצוב הדמות , ככל שהתקרב היום שהספר יעמוד למבחן הקוראים , כן השאלה של האמינות ההסטורית של הדמות קיבלה משמעות גדלה והולכת לגבי : האם השחזור ההסטורי שהתיימרתי לעשות צלח בידי , או שמא יתברר לי שאץ קשר בין הדמות המשוחזרת והדמות הטבועה בזכרונות האישיים והקולקטיביים של בני התקופה . בניגוד לדוגמאות שהבאתי קודם לכן באשר למגבלותיו של ההסטוריון בשחזור חוויה אישית , שהיא גם ארוע הסטורי , ולמרות שהייתי דוחה מכל וכל כל ניסיון חיצוני להשפיע עלי בנידון , במקרה של ברל סברתי שהמבחן של האמינות של הדמות בעיני בני תקופתו הוא מבחן ראשון במעלה , והקשה מכולם . ברל לא היה קשור לחוויה מרגשת זו או אחרת דווקא , אלא היה חלק בלתי ניפרד מדימויה של תקופה שלמה , ותמונת הזכרון שלו השתלבה בתמונות הזכרון האינדיבידואליות של בני הדור , החויות הקולקטיביות שלהם ,
|
|