הקדמה

עמוד:2

הקדמה בספר זה מבקש המחבר לתאר את תולדותיה של ירושלים מראשיתן בשחר הפרהיסטוריה ועד לימינו ממש . הוא אינו מסתפק בציון העובדות הבולטות אלא נכנס לפרטי האירועים הצבאיים והמדיניים וסוקר גם את ההתפתחויות בתחומי החברה , הכלכלה ובשאר התחומים , שיש להן משמעות לגבי הבנת התמורות שחלו כעיר . צורף לספר אפאראט מדעי , לשימושם של אנשי המדע הנעזרים בו . אך עיקר תפקידו של הספר אינו מדעי צר אלא הוא נועד להרצות את תולדות עיר הנצח לפני קהל קוראים רחב ככל האפשר , המגלה עניין בתולדות ארץ - ישראל בכלל ובתולדות ירושלים בפרט . ניסיון זה להקיף את תולדות העיר נתאפשר בזכות עבודתם של חוקרים רבים , ישראלים וזרים כאחד , כל אחד בתחומו שלו . ימי בית ראשון ושני והתקופה הצלבנית משמשים כבר דורות רבים נושא למחקר אינטנסיבי . זה יובל שנים שגם התקופות הכנענית , הביזנטית והעותומאנית זוכות לטיפול נרחב . אך רק בשנים האחרונות ממש החל המחקר המדעי לעסוק גם בתקופות המוסלמית המוקדמת , האיובית , הממלוכית ובתקופת המנדאט הבריטי . עד לזמן האחרון , איפוא , לא ניתן היה כלל לחבר היסטוריה מקיפה של העיר . אופייני לספר זה שהוא נכתב על - ידי אדם אחד , דבר שאינו מקובל בדורנו שההתמחות שלטת בו בכל , גם במדע ההיסטוריה . כיום מקובל יותר לכנס סגל מומחים שכל אחד מהם תורם את תרומתו בתחומו הוא . לשיטה זו יתרונות רבים , אך גם מיגבלה חשובה : המומחים מעדיפים שלא להיכנס לאנלוגיות כלליות , ולא להשוות בין תקופה לתקופה , שהרי התמחותם היא בתקופתם בלבד , בעיקר . אך לדעת המחבר אנלוגיות . אלה , והשוואות אלה , הן הן התבלינים שנותנים טעם לכתיבת היסטוריה . הרצאה יבשה של עובדות לא די בה . יש צורך להסביר את הנאמר , להשוותו למה שקרה לפניו ולמה שבא אחריו . המבט הרחב הוא שמגלה משמעות ועניין בתהליך ההיסטורי . היסטוריה של עיר אפשר לכתוב בצורות שונות . ניתן , למשל , להתייחס בעיקר למבנים שבה ולטופוגרפיה שלה . אך כותב שורות אלה בדעה כי האדם חשוב יותר מן האבנים ומן המלט . על כן הקדיש מקום רב לתיאור השליטים שישבו בעיר , למדיניותם , למוסדות השלטון שהקימו וכן לשכבות האוכלוסיה השונות ולאורח חייהן בחומר וברוח גם יחד . כן נעשה כאן ניסיון לצייר תמונה חיה של העיר כפי שנראתה בעיני באיה , וזאת בעזרת ציטוטים נרחבים מספרי מסע שונים . המחקרים שמהם שאבתי לצורך כתיבת ספרי זה רבים מכדי שאוכל להודות לכל . מחבריהם כאן , אך במיוחד נעזרתי בעבודותיהם של ר"ד נדב נאמן לגבי תקופת מכתבי אל - עמארנה ן של מורי ורבי פרופ' בנימין מזר , של פרופ' יוחנן אהרוני ושל החוקרים הגרמנים אלט ונוט - לגבי תקופת בית ראשון ; של פרופ' אפרים שטרן לגבי התקופה הפרסית ; של מורי ורבי פרופ' אביגדור ריקובר'צ , של הפרופסורים מיכאל אבי - יונה , מנחם שטרן , אוריאל רפפורט ואברהם שליט - לגבי תקופת בית שני ; של פרופ' יורם צפריר ר"וד ירון דן לגבי התקופה הכיזנטית ; של פרופ' משה גיל לגבי התקופה המוסלמית הקדומה ; של פרופ' יהושע פראוור , של סר סטיבן ראנסימן ושל פרופ' אן'ז רישאר - לגבי התקופה הצלבנית ; של פרופ' מטיפן האמפריס האמריקאי לגבי התקופה האיובית ; של ר"ד יוסף דרורי לגבי התקופה הממלוכיתן של הפרופסורים ברנארד לואיס ואמנון כהן , של ר"ד מינה רוזן ר"וד י . ברנאי - לגבי התקופה העותומאנית המוקדמת ושל הפרופסורים מרדכי אליאב ויהושע בן - אריה , של ר"ד ישראל ברטל ר"וד יעקב שביט - לגבי המאה ט"הי . לפרופסור עופר בר - יוסף מן האוניברסיטה העברית חב אני תודה אישית על הערותיו שהעיר לי בנושא הפרה - היסטוריה של ירושלים וכן ר"לד אורי מילשטיין , על שעבר על הפרקים הנוגעים למלחמות ח"תש ז"ותשכ והעיר הערות חשובות . וכן שלוחה תודתי על העריכה הגראפית , למר סטיבן לובל ולהוצאת זמורה , ביתן שלא חסכה עמל וטרחה בכל שלבי הכנתו של ספר זה , ואחרון אחרון - למר משה רוזן , על חלקו בעריכת החומר .

כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר