תרומתה של תקופה

עמוד:445

תרומתה של תקופה עד כה עמדנו בסיכומנו בעיקר על ההשפעות הרבות שהיו לעבר על ירושלים של המאה , 19 ולא התייחסנו במעט לתמורות ולשינויים שחלו בעיר במאה ה 9 ו עצמה . דומה כי בירושלים של המאה ה 19 ניתן להבחין בשתי תופעות מנוגדות ן מחר גיסא המשכיות קיצונית של העבר , ומאידך גיסא תמורות מכריעות במרוצת המאה . על ההמשכיות—בעיקר במערך הכללי של העיר , במבנים החשובים שבתוכה , בהרכב אוכלוסייתה , במיקום שווקיה , בבסיס הכלכלי של קיומה , הדתיות השונות שנמצאו בעיר הביא ( כפי שכבר ציינו לעיל ) להקמת שכונות מגורים עדתיות דתיות סביב המרכזים הדתיים הקדושים . לפיכך גרמה השתמרותם של מרכזים דתיים אלה במקומות גאוגרפיים קבועים גם להשתמרות מערכי המגורים הקשורים להם , לאורך תקופות היסטוריות ארוכות , במקומות קבועים . ירושלים של המאה ה 19 היתה אפוא במידה רבה תוצאת המורשה ההיסטורית והדתית הארוכה של העיר . עם זאת נראה , כי אין די באמור לעיל בלבד כדי להסביר את נחשלותה ואת אי התפתחותה של העיר ער למאה זו , רומה כי יש להוסיף לכך שני גורמים . ראשית עצם העובדה ( שכבר עמדנו עליה ) כי מאז תום התקופה הצלבנית ועד למאה ה 9 ו נמצאה העיר בדרך כלל ( פרט לכמה תקופות ביניים קצרות ) במצב של קפיאה יחסית וחוסר התפתחות , תחת ממשלים שלא ייחסו לה כל חשיבות ( פרט לחשיבות הדתית ) ואשר לא היו מוכנים לעשות כמעט דבר לפיתוחה . קפיאה יחסית זו וחוסר העשיה מצד שלטונות העיר , שהתמידו גם לכל אורך המאה ה 9 ו סייעו מחד גיסא להשתמרות עברה של העיר , אך גרמו מאידך גיסא גם לאי התפתחותה . שנית , אחדות מהתכונות הגאוגרפיות של עיר מוסלמית שנשתרשו בירושלים בתקופת שלטון זה ( שכבר עמדנו עליהן לעיל ) תרמו אף הן את חלקן לאי התפתחותה המודרנית של העיר . נציין במיוחד את העדר הארגון המוניציפאלי שאפיין את הערים המוסלמיות וגרם להתנוונות מערך העיר ולאי פיתוח שירותים חיוניים בתוכה , ואת העובדה בי לתרבות המוסלמית אין עניין במראה חיצוני מיוחד והיא מוקירה בצורה קיצונית ערכים מסורתיים דתיים . שני הגורמים האחרונים פעלו באימפריה העות'מאנית כולה , ומבחינה זו דמה מצבה של ירושלים למצבן של ערים רבות אחרות ברחבי אימפריה נראה כי צירוף של כל הגורמים הללו ו השתמרותה של עיר היסטורית בעלת מערך רחובות ומבנים עתיקים ; השמרנות של עיר דתית קיצונית , בעלת מסורת והווי חיים מיושנים ; חוסר העניין של שלטון אדיש ולא מתקדם בפיתוח העיר י העדר ארגון מוניציפאלי של העיר , ובמיוחד של העדה הגדולה והקובעת בתוכה , כל אלה בתוספת התנגדות קיצונית של שלטונות העיר ושל בני העדה הגדולה בתוכה להתערבות ולפיתוח גם מצד גורמים אחרים , הם שגרמו לכך כי ירושלים המשיכה לשאת מאות שנים —עד למאה ה 9 ו , ובמידה רבה אף במרוצתה —תו של עיר מפגרת ובלתי מפותחת , אשר המודרניזציה והטכנולוגיה המתקדמת במעט שלא חררו אליה . תיאורי הנוסעים המערביים הרבים שהבאנו בחיבורנו ( עמ' ( 76-72 מצביעים אולי יותר מכל על האכזבה הרבה שהיתה מנת חלקם למראה דמותה של העיר . הם ציפו למצוא כאן את העיר ההיסטורית הדתית , עיר המקרא והברית החדשה , עירם של נביאים ומשיחים , ובחלקם אף קיוו לגלות באן את העיר האקזוטית מזרחית . אך לרוב היתה אכזבתם רבה on t מצאו עיר נחשלת ועלובה , עיר של סחי ומאוס , חורבן ועזובה . רק המעמיקים יותר הבחינו כי אין זה אלא מראה חיצוני , וכי מתחת למעטה החיצוני מצויה עיר היסטורית תרבותית אפופת הוד עבר ; אך אלה היו המעטים .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר