|
|
עמוד:438
מעולה הסחורה היקרה והחשובה —אריגי הטכסטיל ; מעבר לזה —רוקעי הנחושת , הנגרים והמסגרים ; סמוך לשערים— מוכרי המזון , רצעני האוכפים וטווי הצמר מכפרי הסביבה ( האחרונים נמצאים לעתים אף מחוץ לשערים ) ולבסוף , בפריפריה — המלאכות המצריכות שטח נרחב או מהוות מטרד בעיר , כמו קדרות , צבעות הצמר והבורסקות . לעיר בררך כלל חומה ושערים , והיא מחולקת לרבעים , בהתאם לקבוצות דתיות ואתניות שונות הנמצאות בתוכה . כל רובע מהווה יחידה בפני עצמה , ופעמים שיש לו אפילו חומה ושערים משלו ; בתוכו מסגד , בית מרחץ ( חמאם ) ושוק . הרובע היהודי שוכן בדרך כלל ליד ארמון השליט —מטעמי בטחון . רחובות העיר צרים ועקלקלים . האוריינטציה של בתי המגורים היא פנימה —לעבר החצר ונגד הרחוב . בית הקברות נמצא מחוץ לחומות , והוא כולל בתוכו על פי רוב קבר של קדוש . חלק מחוקרי הערים המוסלמיות אף מנסה לקבוע תכנית היארארכית קבועה יחסית בעלת מבנה קונצנטרי : במרכז —המסגד הגדול , הבזאר ( השוק ) והחמאם ( בית המרחץ ;( מעבר לו —בתי המימשל ; מעבר להם —מעגל אזורי המגורים , הלאה מהם —האזורים הכפריים למחצה ובתי הקברות . החוקרים מבחינים גם בין שני סוגים של ערים מוסלמיות ? ערים חדשות , שהוקמו ותוכננו לאחר ראשית האיסלאם ובידי שליטיו , וערים עתיקות שהאיסלאם התנחל בתוכן . לגבי שניהם הרעה היא , שרגם רחובות העיר ומערכה הולך ומתנוון במרוצת הזמן לרגל חוסר הארגון המוניציפאלי של העיר המוסלמית . הדבר מתבטא במיוחד באיזור המסחרי , שהחנויות יכולות להיבנות בו בכל שטח פתוח מצוי , ופחות מזה באזורי המגורים , שם מנצלים התושבים שרידי בתים קודמים כיסודות לבתיהם הם . בדיקת התאמת תכונות המבנה והמערך של העיר המוסלמית האפיינית שציינו , לגבי ירושלים , מעלה , כי התאמה כזו אכן קיימת אך היא חלקית בלבד . מסגר יום הששי , מסגר אל אקצא , אינו במרכז העיר אלא בתחומי האתר ההיסטורי המקודש , הר הבית . יתירה מזו : בקרבתו קיים מבנה מוסלמי שני , הקדוש לא פחות'— כיפת הסלע' —וקדושת שניהם היא מעל ומעבר לדרגת הקדושה הרגילה של מסגד יום הששי בערים מוסלמיות אחרות . לירושלים חומה ושערים , אך מערכם ומיקומם של אלה קודמים לתקופה המוסלמית . תוואי חומת העיר המוסלמית חופף במידה רבה את תוואי העיר הרומית ( איליה קפיטולינה ) שנבנתה בידי הקיסר אדריאנוס , וגם מיקום השערים העיקריים של העיר —בארבע רוחותיה —זהה במידה רבה למיקום השערים העתיקים ( אלה נתגלו מתחת לשערים הנוכחיים , או קרוב מאד אליהם . ( גם מיקומם וחשיבותם של שני מבצרי השלטון שנמצאו בעיר בתקופות המוסלמיות —זה העיקרי שב'מגדל דוד , ' והאחר במבנה שנודע כ'ארמון פילאטוס , ' בפינה הצפונית מערבית של הר הבית — כבר נקבעו בתקופות קודמות , שכן באותם המקומות נמצאו מצודות העיר וארמונות השליטים כבר בימי הבית השני . מערך הרחובות הראשיים קדום אף הוא לתקופה המוסלמית : רחוב הגיא , העובר משער שכם לכיוון שער האשפות , לרגלי מיתחם הר הבית , הוא , כנראה , תואי היסטורי מימי הבית השני ; ואילו שני הרחובות הראשיים המצטלבים — זה היורד משער יפו להר הבית וזה הנמשך משער שכם לכיוון שער ציון — הם רחובות ה'קארדר ו'הדקומנוס' של העיר הרומית . גם מיקומם של אתרים היסטוריים חשובים אחרים בעיר — כמו כנסיית הקבר — קודם לתקופה המוסלמית . שוק מוסלמי אפייני אכן קיים בעיר , ואף אפשר להבחין בו בריכוזי חנויות בהתאם למוצרים השונים , אך הסידור הקונצנטרי והדירוג ההיארארכי משובשים למדי . בתי מרחץ קיימים , אך ארגונם ומיקומם שונים מהמצוי בעיר המוסלמית ; יתכן שאף קרמו לה . ח'אנים קטנים היו בירושלים , אך נראה שלא מילאו בה תפקיר חשוב , שכן העיר לא היתה מעיקרה עיר שיירות ימסחר . ולבסוף ו העיר אכן היתה מחולקת לרבעים ולשכונות — ומהם אפילו בעלי חומה — אך
|
|