|
|
עמוד:437
עיר היסטורית מזרח תיכונית קשה לבוא ולסכם חצי דויבור . קשה לסכם מצב והתפתחות של חצי עיר . ואם בכל זאת אנו באים לעשות זאת , הרי זה בראש וראשונה בשל ההבדל הבסיסי שהיה בירושלים של המאה ה 19 בין חלקה העתיק של העיר , זה שבתוך החומות לבין חלקה החדש שנבנה מחוצה להן . בעוד האחרון הוא דוגמה לעיר חרשה המתחילה לצמוח ולגדול בשטח ריק מיישוב מחוץ לחומותיה של עיר עתיקה , הרי הראשון הוא דוגמה לאופן שבו פועלים ומשפיעים אירועי זמן מסוים על עיר היסטורית עתיקה הממשיכה להתקיים . אין להבין את הגאוגרפיה העירונית של ירושלים העתיקה במאה ה 19 אלא על רקע התקופות הקודמות בהיסטוריה שלה . העיר העתיקה של המאה ה 19 היתה פרי התפתחות היסטורית ארוכה של מאות ואף אלפי שנים . מערך השטח הבנוי שלה , הרכב אוכלוסייתה , ענפי הכלכלה בה , דרך החיים של תושביה , מעמדה האוניברסלי המיוחד ותכונות נוספות שלה —כל אלה נקבעו בבר בתקופות היסטוריות קודמות . היו שניסו לייחס לירושלים תבונות גאוגרפיות של עיר מזרח תיבונית , לשון אחרת , תבונות של עיר מוסלמית . ללא ספק ניתן להבחין במספר תכונות כאלה בעיר העתיקה , אך כל המעמיק בלימודה ובהכרתה של עיר חשובה זו יגלה כי תכונות אלה אינן אלא המעטה החיצוני שלה , מעטה של קליפה עבה ובולטת לעין , אשר מתחתיה מצוי תוכן מורכב הרבה יותר , בעל שכבות ורבדים מתחלפים המונחים זה על גבי זה והופכים את ירושלים לעיר היסטורית מגוונת ורבת פנים . חוקרי הערים המזרח תיכוניות המוסלמיות ניסו לקבוע מספר מאפיינים משותפים לערים מסוג זה . הבולטים שבהם בוללים את המבנים והתפקודים דלקמן ו מסגד מרכזי גדול — מסגד יום הששי , שמיקומו במרכז העיר , בי"ס דתי '— מדרסה , ' הצמוד למסגד וההופך לעתים למרכז ללימודים גבוהים ; מבנה שלטוני מרכזי — בדרך כלל ליד המסגד הגדול , אך לעתים גם בשוליים , במקום גבוה ונוח להגנה —המשמש לעתים גם כארמון השליט ; בית מרחץ ( חמאם ) ציבורי וח'אן ( אכסניה לשיירות ) —בדרך כלל במרכז העיר , אך לפעמים גם בשוליים , ליד שערי הכניסה ; שוק מרכזי קבוע ( בזאר ) שבתוכו מתקיימת חלוקה תיפקורית והירארבית בהתאם למוצרים השונים : החנויות לכל סוג של סחורה נמצאות במרוכז והסדר הוא כדלקמן : במרכז , ליד המסגד —הנרות , הבשמים ושאר צרכי הפולחן המשמשים במסגד r לידם — ספרי הקודש והכריכיות עבור ה'מדרסה' שליד המסגד , הלאה מכאן n — , Kaisariya מבנים מקורים משני צדי מעבר רחוב הנסגר בשערים . כאן עיר עתיקה וזמנה של מאה סוף דבר
|
|