|
|
עמוד:433
סיכום ההתנחלות היהודית מחוץ לרובע היהודי לסיכום נושא ההתפשטות היהודית בעיר העתיקה ניתן להצביע על שתי מגמות 'מרחביות - . ' חל ק ניכר מ'המתנחלים' היהודים העדיפו להתיישב ברחובות שמצפון לרחוב השלשלת ( רחוב השוק ) ו על ידי כך נשארו בקרבת הרובע היהודי וכתוצאה מכך גם הרחיבו את האיזורהיהודילכיווןצפון . אך נמצאו גם משפחות יהודיות רבות שהתנחלו במקומות אחרים ברובע המוסלמי—אף בריחוק מהרובע היהודי — כמו במעלה רחוב הגיא בדרך לשער שכם , מצפון לאיזור הסראייא באיזור באב חוטה , ועוד . לעומת זאת לא חדרו היהודים כלל לתוך הרובע הנוצרי , ונראה כי הדבר נבע מ 3 סיבות : א ) הרובע המוסלמי היה הגדול מבין ה'רבעים' והפחות צפוף באוכלוסייתו , ולעומתו היה הרובע הנוצרי קטן וצפוף הרבה יותר הן בתושביו והן במוסדותיו ( מנזרים , בנסיות ואכסניות ;( ב ) הבעלות על הבתים והדירות ברובע המוסלמי היתה במקרים רבים בירי אנשים פרטיים , שהסכימו למכור , ובמיוחד להשכיר , את בתיהם , לעומת זה היו בתים רבים ברובע הנוצרי בבעלות המנזרים השונים ואלה לא נאותו להשכיר את בתיהם י ג ) נראה כי מערכת היחסים בין היהודים והמוסלמים במאה ה 9 ו היתה תקינה הרבה יותר מזו שבין היהודים והנוצרים . ברובע הנוצרי שלטו הכמרים והמנזרים . על יהודים אסור היה להתקרב ל'כנסיית הקבר' ( ראה עמ' ( 359 — 358 ואף לעבור בסמטאות קרובות אליה . כלפי הנוצרים אף היה ליהודים יחס של איבה , היות שראו אותם כבני דת הלוחמת בהם ; לא בן יחסם אל המוסלמים , שראו אותם כשכנים שליטים שבקרבם הסגרים . ^ צמת ההתנחלות היהודית ברובע המוסלמי מוצאת את ביטויה במפקד שערך המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית . במפקד זה נמנו ברחוב חברון , למשל 557 , בתי אב 355 ) ו נפש ) —יותר מאשר ברחוב היהודים 436 ) נפש ) וברחוב חב"ד ( ו 78 נפש ) . אף אם מספרים אלה . 41 פרס , מאה שנה , עמ . 41 . 41-39 , 34 שם , עמי . 43 . 42-41 זוטא סוקניק . עמי . 44 . 115 ראה למשל ; לונץ , נג ( יבות ( קרסל , ( עמ 201-200 ( מת 1 ן : לוחארץ ישראל , טו-יט . 45 . ( על היחסים בין היהודים למוסלמים , שהיו בדרך בלל תקינים , ראה 1 מעוז , ירושלים , עמי . 4 « . 163-140 המשרד , ספירה , עמי . 5 רוכניהם צורפי כסף וזהב יהודיים , רובם ככולם יוצאי אפריקה הצפונית ששם מלאכה זו היא מקצוע יהודי . ממול לרחוב זה נמשך דרומה , בכוון לשער ציון , רחוב היהודים . שוק גדול לערבים היה בצפונה של העיר בין שער שכם לבין מוריסתאן . בשוק זה נמכרו מצרכי מזון והיו בו גם מסבנות ובתי בד לעשיית שמן שומשומין ושמן זית . 41 ' לאחרונה נציין , כי בשווקים התמקמו גם הבנקים היהודיים הראשונים . על כך מספר פרס י : 'פתיחת שערי ירושלים אל המערב והגישושים הראשונים לקשירת קשרי מסחר עם ארצות חוץ , הניעו את השו"ב הספרדי הירושלמי יעקב אהרון ואלירו ליסד בשנת 848 ו את הבנק הראשון בירושלים . ראיתי את הבנק הזה לאחר ארבעים שנות קיומו , כשהיה בבעלותו של בן המיסר , אהרון ואלירו , ברחוב דוד בשני חדרים צנועים שחלונותיהם פונים לבריכת חזקיהו ... ברחוב דוד מול שוק התבואה היה עוד בנק יהודי שבעליו היה המוהל הידוע ר' נתן נטע הירש המבורגר . בנק זה תפס חנות קטנה של 3 x 2 אמות ... בנק זה מלא גם תפקיד של סוכנות להעברת מכתבי אשראי ומכתבים רשומים מאניות הסוחר העוגנות בחוף יפו לירושלים וחוזר חלילה . 42 ' על רקע ההתפתחות הרבה של שוקי העיר העתיקה בסוף תקופת השלטון העות'מאני אפשר להבין גם את פעילותה של חברת יבער ירושלים' בראשית תקופת המנדט הבריטי , שפעלה למען ניקויו ואירגונו מחדש של שוק הכותנה , ולמען סידור בתי אריגה ליהודים ולמוסלמים בתוכו .
|
|