|
|
עמוד:423
ראשית ההתפשטות היהודית מחוץ לרובע חוסר הדירות ברובע היהודי והגידול הרב באוכלוסייתו הביאו להתפשטות היישוב היהודי לאזורים אחרים בעיר העתיקה . על כך מספר לונץ : 'בעשור השני של המאה הזאתנתר"י-תר"ך , כלומר , שנות ה 50 של המאה ה 9 ו , [ באשר רבו העולים מארץ רוסיה ופולין שנה שנה להתאחז בארץ הקודש , והרחובות האחדים אשר בתוך הרובע הזה לא יכלו עור לשאת את כל הבאים , הרהיבו אחדים מהאשכנזים עוז בנפשם להעתיק את מעונם מרחובות הרובע הזה , לצפון רובע היהודים , לרחובות אשר משמאל לשוק הירק . הרחובות האלה נקראים עד היום בפי אחינו שוק חברון , על כי הראשונים מהמתיישבים בהם היו ילידי חברון . וכה העתיקו את עצמם מעט מעט , לרגל ריבוי העולים לצפון העיר , עד לפני שער שכם' . ועל סוף שנות ה 60 הוא מספר ' .- היהודים ישבו בהרובע שלהם , שכבר התחיל להשתרע על פני רחוב חברון והלאה ער מעבר השני של השאריע , ששם החזיק הגביר ר' פישל לאפין בחצר גדולה בעלת בתים רבים ויכונן בה גם בית מררש — וזה היה התחום האחרון של מושב היהודים . רק שניים שלושה יהודים , שהיו נתיני ממשלות אחרות , הרהיבו עוז בנפשם להתיישב ברובע באב חאטע , מפני טוב האוויר שם , אך לרובע הנוצרים , להלאה מרחוב הבאטראק הנזכר לא ההין שום יהודי ללכת ביחיד , מפחדו פן יתעה מדרכו וייכנס לרחוב הטריפה ( כך נקרא בפי היהודים הרחוב אשר לפני כנסיה העומדת על קבר מחוקק דת הנוצרית ( ... שאז אחת דתו להלקות מכות אכזריות עד אשר יימלט כל עוד נפשו בו ... רובע היהודים התחיל בקצה מנזר הארמנים ( ריר אל ארמן ) במקום החצר הנקרא עד היום "חצר הכולל" ( את החצר הזאת שכרו ראשי עדת האשכנזים מהמנזר הארמני עוד בסוף המאה האחרונה [ תק"ץ-ת"ר , כלומר , שנות ה 30 של המאה ה , [ 19 ושני בתים גדולים ייחדו לאפיית המצות , ואת יתר הבתים השכירו ליחידים בלי רווח , שנשארו בחזקתם עד היום ... ואף על פי שהרובע הזה נקרא רובע היהודים , בכל זאת רק בתים אחרים ממנו הם אחוזת היהודים ורכושם ( מלבד בתי הכנסיות , התלמוד תורה ובתי החולים ויתרם שכורים ליהודים בחזקה ... ( ומאשר כי בתקופה הזאת החל הישוב להתגדל במדה מרובה שנה שנה , . 3 לונץ , נזורה דרך , עמי . 4 . 10 פרומקין , שופט , עמי . 5 . 46-45 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי ) . 263 מתוך.- לוח לתרנייח , ג , עמי -59ו . ( 7 עם זאת נראה , כי יהודים רבים עדיין המשיכו להעדיף את המגורים בעיר העתיקה על מגורים בשכונות שמחוץ לחומות . ל 1891 מוסר לונץ , כי יוקר הדירות בתוך העיר העתיקה גבוה עדיין מזה שמחוץ לחומות ' . בעד חדר בינוני , שבעה על שמונה אמות , עם בית תבשיל קטן וחל ק בהאוצר והבור המשותף לכל בני החצר משלמים רמי שכירות , בפנים העיר , לשנה 650— גרוש , מחוץ לעיר 550— גרוש' מספר החנויות ופינות המסחר ברובע היה רב והצפיפות גדולה . על רחוב הספרדים ( רחוב המיידאן , ( למשל , מספר גד פרומקין , כי היו בו כמה חנויות קטנות , שמכרו בהן מיני מאפה , סוכריות וממתקים נוסח הספרדים . בין חנויות הממתקים היתה חנות ספרים , שאפשר היה להחליף בה ספרי קריאה תמורת תשלום שבועי מסוים . מאחורי בית הכנסת הגדול על שם רבן יוחנן בן זכאי היתה ה'חכורה , ' חצר הקדש שבה גרו בני דלת העם מקרב הספרדים , בעיקר אלמנות , שהתגוררו בצפיפות רבה , כמה וכמה מהן בתא צר וקטן . גם ברחובות ובחצרות אחרות , כמו למשל בחצר ה'חוש , ' גרו יהודים בצפיפות מרובה ובתנאי מגורים קשים ביותר .
|
|