|
|
עמוד:420
הנשים היהודיות לבושות בגדים לבנים והגברים בבגדי ארגמן או קטיפה כחולה , וכובע פרוה לראשם,- זקנם ארוך ופאות מסולסלות תלויות מרקותיהם . בידיהם תנ"בים משומשים כרובים במעטפה שחורה' . וכותבת מרגרט תומס י 'בליתי את שעות אחה"צ באחד המקומות הנפלאים ביותר בעולם , במקום הבכי של היהודים , על יד כתל מקדשם העתיק . מחזה זה טוב לראותו ביום הששי בשבוע . אפשר לראות לפעמים כמאתיים יהודים נשענים ברוך על האבנים האלה , קוראים מתפללים , בקול רם ובוכים , גברים מצד אחד ונשים מצד השני' . לונץ מספר גם על המתקנים השונים . 'שולחן קטן , עמוד תפלה , פנס ומנורות שמן זית , ספסלים וכסאות , אהל קטן ווילון , ' אשר הועמדו במקום וכיצד החלו היהודים מטפחים יותר ויותר את המקום כמקום תפילה . אלא שתשומת לבם של אישים מוסלמים הופנתה לפעילות זו , והם פנו לשלטונות העות'מאניים , לפחת העיר ולמועצתו ואלה הוציאו צוי גזירה ואסרו חלק מפעילויות אלו ' . בשנות ה 90 וכתה רחבת הכותל לריצוף במסגרת פעולות הריצוף שעשתה העיריה בעיר העתיקה כולה באותו הזמן . המשעולים הצרים המובילים אל הכותל רוצפו —בל זאת ברי לאפשר את השמירה על נקיון המקום . על ריצוף רחבת הכותל מצויים פרטים גם בעדויות שהושמעו בפני ועדת החקירה הבין לאומית שהוקמה בתקופת המנדט הבריטי בעניין הכותל המערבי . לפי הנאמר שם פנו 3 מנכבדי הקהילה היהודית אל ראש העיריה דאז , סלים אפנדי ( אביו של מוסא נאזים פחה אל חוסייני , שהיה ראש הוער הפועל הערבי בתקופת ועדת החקירה , ( והתלוננו בפניו על כך שעבודות ביוב נעשות ברחבת הכותל ופוגעות במקום הקדוש ליהודים . כן עוררו את שאלת ריצוף הרחבה וביקשו שהמקום ירוצף בצורה באה —לא בצורה הרגילה , כפי שרוצפו אז מקומות אחרים בעיר , אלא באבנים מתאימות . ראש העיריה וחבריו הסכימו שהיהודים יקבלו עליהם לרצף את המקום על חשבונם , והדבר נעשה במסגרת פעולות הריצוף הכלליות של העיר . הקהילה היהודית שלחה להביא אבני מרצפת גדולות מבית לחם והרחבה רוצפה בהן . העדויות בנושא זה היו חשובות , הואיל והכוונה היתה להוכיח באמצעותן את הכרת המוסלמים בעובדת היות המקום קרוש ליהודים ושייך להם . בפני הוועדה הובאו עדויות נוספות שביקשו להוכיח כי היהודים הם שטיפלו ברחבת הכותל . כך ציינו , ש'בחוברת : שמש צדקה , שהיא הדין וחשבון הכספי של הוועד הכללי בירושלים , לשנת תרנ"ה , ( 1894 / 5 ) רשומה הוצאה בסכום של 10 נפוליון לתיקון הרחבה . סכום זה רשום גם בספרי החשבונות של המוסד הזה , בספר הראשי , ביומן וכוי ... 54 ובפנקסי "ועד כל הכוללים" בתרנ"ה ( 1895 ) רשומים שני סכומים 8 — ו 2 גרוש תורכי לתיקונים "בחצר הכותל המערבי" ושוב 545 גרוש תורכי לאותה מטרה . בתרנ"ו 527—( 1896 ) גרוש לשלמה מזרחי בעד תיקונים על יד הכותל . בס"ה 10 נפוליונים , שהם תוצאות התיקונים על יד הכותל . אח"כ , החל מתרס"ט , ( 1909 ) רשומות הוצאות בעד שמירת הספסלים על יד הכותל ובער הספקת מים . ' ... הנושא האחרון שנעסוק בו בקשר עם הכותל המערבי הוא המחשבות שהיו בדבר רכישת שטח המגורים שעל ידו . כבר בשנות ה 80 עלו רעיונות שונים בקשר לפיתוח איזור הכותל 56 . כהניו . 49 משפט הכותל , עמי . 50 . 40 שם . ו . 5 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 0-129 ג 159-155 ; 1 ( מתוך : ירושלים , י , עמי . 52 . ( 58-1 שריון , עמי . 161 ג . 5 משפט הכותל , עמי . » 4 . 57-56 שם , עמי . 56 . 49-48 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1887 עמי . 215 . 55 שם , עמי . 55-54
|
|