|
|
עמוד:411
בשם "ישיבת עץ חיים" שמה יקרוו תורה מפי הרבנים הגדולים . ' ... בהמשך הדברים טוען הכותב שיש צורך להקים בתי ספר למלאכה לנערים אשר אינם מוכשרים להמשך לימודיהם בישיבה . עכשו הם לומדים בתור שוליות אצל בעלי מלאכה שונים , אך יש בכך צדדים שליליים רבים . החזקת הישיבה נתקלה בקשיים . כבר ב ו 187 מוסר 'הלבנון / כי באמריקה נערכה מגבית למען ישיבת 'עץ חיים' בירושלים . ואילו ב 881 ו אומר העתון , כי בתי ה'תלמוד תורה' וישיבת ' עץ חיים' ב'כוללות' אשכנזים פרושים עומדים להסגר , מכיוון שקצרה ירם של הגבאים לכלכל את ההוצאה הגדולה . " תקציב הישיבה התבסס בעיקר על הקופה הכללית 'ר' מאיר בעל הנס , ' וכן על קופות קבועות בחוץ לארץ , הקדשות בירושלים ושד"רים . ב 1891 מרווח לונץ , כי בישיבה 17 חדרים , וכי מלבר לימורי קורש לומדים גם כתיבה וחשבון . ב'תלמור תורה' לומדים כ 250 תלמידים , ובישיבה כ 40 . ל 1899 ( תרנ"ט ) מוסר דוד ילין ' ; בתוך העיר פנימה נשלם עתה הבנין החדש אשר הוקם בחורבת ר"י החסיד לישיבת "עץ החיים , " אולם גדול ורחב ירים וחדרים אחדים מצדו . וביום מחר יחוגו מנהליו את חנוכת הבית ברוב עם' . ישיבת 'עץ חיים' אף פתחה סניפים בשכונות החדשות שמחוץ לחומות . אחד המקורות מציין כבר ל , 1889 כי ת"ת הכללי בחצר ר' יהודה החסיד קבל תחת כנפיו את בתי ת"ת בשכונות נחלת שבעה , משכנות ישראל ובית יעקב , על מנת שיחדיו ירימו קרן התורה . לקראת 0 ו 9 ו בבר נזכר ב'האור' דבר העברת הישיבה לבניינה החדש ליד שכונת מחנה יהודה . נמסר גם , כי עם העברתה למקומה החדש אין הישיבה רוצה עוד לתמוך בסניפיה הקטנים שבשכונות . אבות ניצבים בפני בעיה לאן לשלוח את בניהם , שכן ישיבות אחרות במאה שערים וכוי מרוחקות יותר . לסיכום חשוב לציין , כי 'ישיבת עץ חיים הכללית' היתה הישיבה האשכנזית הראשונה שייצגה חידוש וייחוד בישיבות ירושלים , הן מבחינת גדלה והן מבחינת מטרותיה . היה זה מוסר חינוכי מאורגן וגדול , שהקיף בשיאו מאות תלמידים , ב'תלמוד תורה' לילדים , בישיבה קטנה לנערים ובישיבה גרולה לתלמידים בוגרים ולבעלי משפחות , שמטרתו העיקרית —מתן השכלה תורנית לכל ובעיקר לדור הצעיר . בזכרונותיו של אפרים כהן רייס מצוי ה תיאור דלקמן מ ? 1876 'ישיבה זו היתה שונה מישיבות רוסיה . הלומדים בה לא שאפו להיות למו"צים , רבנים , או דיינים , שכן על פי הרוב ניתן היתרון לרבנים מוסמכים ולדיינים הבאים מחו"ל . כמעט כל הלומדים היו אברכים נשואים שהישיבה היתה להם מקור פרנסה נוסף על ה"חלוקה . '" ישיבת 'עץ חיים' היתה ביטוי להתפתחותו של המרכז האשכנזי הפרושי שצמח בחצר ה'חורבה , ' שתחילתו בתי המררש 'מנחם ציון' רשערי ציוך , והמשכו בישיבת 'עץ חיים' ובבית הכנסת המרכזי ב'חורבה . ' מרכז זה כלל גם את בית הדין של הפרושים ואת ביתו של הרב שמואל סלנט . אפשר לקבל את קביעתו של אחד החוקרים , כי ישיבת 'עץ חיים' היתה המוסד החינוכי החשוב ביותר בירושלים במאה ה . 19 חלקו היה רב בהתפתחותה התרבותית של ירושלים במאה זו ובראשית המאה ה . 20 בין כתליו התחנך רובו של הנוער האשכנזי בירושלים עד לשנות ה , , 90 וממנו יצאו רוב רובם של מנהיגי היישוב בירושלים , חרדים ומשכילים כאחד . . 2 יהודה וירושלים ( קרסל , ( עמי . 96-93 נ . הלבנון , ? n בחשון תרל"ב , שנה שמינית , גליון , 6 עמי . 4 . 45 שם 15 , יוני , 1881 שנה שבע עשרה , גליון , 45 עמי . 358 . 5 לונץ , מורה דרך , עמי . 6 . 113-112 ילין , כתבי , א , עמי 344 ( אי באלול תרנ"ט . 7 . ( מיכלץ , עמי . 19 . 8 האור , י"ג בתשרי תרע"א , שנה שניה , גליון קפא , עמי . 9 . 2 בהן רייס , עמי . 10 . 51 פרומקץ , מבחר כתבים , קרסל , מבוא , עמי ל .
|
|