המשך ההתפצלות ל'כוללים' בסוף המאה

עמוד:405

בראשית ימי המנדט הבריטי מציין פרס , כי עדת האשכנזים המשיכה להתפלג ל'כוללים , ' וכי לפני המלחמה הגיע מספרם ל ... 27 הוא מבדיל בין 'כוללים' גדולים , שבמסגרתם 2 , 500-1 , 000 נפש , לבין ' כוללים' קטנים שבמסגרתם 100-40 נפש בלבד . סכום כספי ה תמיכה שהגיעו לירושלים באמצעות ה'כוללים' השונים ויתר מוסדות הציבור של היישוב הישן , עלה , לדבריו , ל 6-5 מיליוני פרנקים לשנה . בעת המלחמה נסתמו בזה אחר זה צנורות ה'חלוקה' והתמיכה , בייחוד של 'כוללי' רוסיה , אוסטריה , הונגריה ורומניה , וצורת ה'חלוקה' הקודמת ניטשטשה כמעט לגמרי . בתקופה החדשה נמצאו רוב צינורות התמיכה בידי 'ועד הסיוע , ' שקיבל את כספי התמיכה מאמריקה . " ' כולל'מיוחד , שבלט בפעילותו בעיר העתיקה וכבר צוין על ידינו ( ראה עמ' , ( 334 היה 'כולל אונגארן . ' בקשר לגידולו של 'כולל' זה בעיר העתיקה אומר גרייבסקי , כי אנשיו היו תלמידי ה'חתם סופר' מאונגריה ' , אשר שלחם לארץ הקודש במבחר שנותיהם לישב בה ישיבת קבע . ' רובם של התלמידים המובהקים האלה , שעלו ירושלימה מתוך חיבת הקודש , לא יצאו עוד מירושלים והיו 'שומרי החומות' בפנים החומה . מאז נקרא השם הזה — 'שומרי החומות' — על עדת 'כולל' זה . גרייבסקי מציין כי בלטו ביניהם במה גדולי תורה והם היו גם מנהלי בית המדרש 'דורש ציוך בתקופה הראשונה . אחד מהם — משה אהרן בוימגארטן — היה הראשון אשר העז ובא לדור לבדו ברחוב חברון על יד הר הבית ( ראה להלן עמ' . ( 425 בן מפנה גרייבסקי תשומת לב לעובדה , כי בשנת תרל"ו התעוררו בני אונגריה בירושלים ויסדו להם חברה ושמה 'עבודת האדמה וגאולת הארץ , ' ובי שלשה מבני הערה הזאת ר' דוד גוטמן , ר' יהושע שטאמפפר והרב הגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר , השתתפו בייסודה של פתח תקוה , אם המושבות . מאוחר יותר הקימו את שכונתם מחוץ לחומות , ליד מאה שערים . ' כולל'אחר , שגם אותו כבר ציינו ושבלט בעיר היה בולל 'חב"ד' ( ראה עמ' . ( 334 על אודותיו מספר שריון : 'בשנת תרי"ב ( 1852 ) נוסדה גם בירושלים עדה חב"דית . מאז היה זקן האדמ"ורים , הרבי מליבאוויץ ז"ל וכן יתר ה"רביים , " שולחים את מעות רמבעה"נ להממונים בירושלים , והם היו מעבירים לממונים בחברון את כסף ה"חלוקה" בעד אנשי חברון , ובן היו אנשי חב"ד שבשאר ערי הארץ ובמושבות מקבלים את חלקם בדמי ה"חלוקה" מהממונים בירושלים ... כספי רמבעה"נ מכל קהילות חסידי חב"ד , שהיו ברוב ערי רוסיה הלבנה , רוסיה הקטנה ( אוקריינה ) ובהרבה ערים ברוסיה המרכזית , היו נאספים ע"י שד"רים , שנשלחו אליהם מאת האדמו"רים החב"דים , כל אחד לקהל החסידים שלו . השד"רים היו מוסרים את הכספים שאספו בקהילותיהם , כל אחר לה"רבי" שלו , בצירוף רשימת הנדיבים והגבאים של כל קהילה . בהאסף אצל ה"רביים" סכומים הגונים , שלחו אותם לירושלים , להממונים של הכולל , שחלקום לבני הכולל עפ"י התקנות שתקנו מיסרי הכולל' . שריון מספר גם : על הקשיים שנתעוררו בהעברת כספים לארץ בזמן מלחמת רוסיה תורכיה , ( 1878 ) על פעילותו של ר' משה ויטנברג , שעלה ארצה ב , 1882 על התמנותו לגזבר ה'כולל / ודרישתו שכספי 'ר' מאיר בעל הנס' יגיעו ישר לירושלים ולא באמצעות השד"רים ' . בהתקבץ סכום בדי חלוקה , עפ"י הרשימה של הכולל , היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל וכן לעולים חרשים מחו"ל שבידיהם תעודות מגבאי קהילותיהם שהם שייכים לכולל זה . החלק הגדול של הכסף שנתקבל , היה מתחלק לפי מספר הנפשות בשווה , וזו היתה נקראת "החלוקה הרגילה" ( או כסף לפי הנפשות , ( שעליה עפ"י תקנת קדמונים היתה זכות לכל בני הכולל היושבים באה"ק , אפילו לאלה , שלפי מצבם החמרי לא היו זקוקים לה , שבמידה ידועה לא היו ראויים לקבל תמיכה זו , אבל . 55 פרס , ספר המסעות , עמ' 29 ו . 130- . 54 גרייבסקי , ספר היישוב , עמי . 45-42 . 55 שריון , עמי . 68-67

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר