|
|
עמוד:383
תרבות וחינוך משנתרבו בירושלים העולים בעלי השכלה ותרבות כללית , ומשנתהדקו הקשרים עם ארצות צדקה וסעד גם בתחומים אלה עמרה בראש עזרתם של הרוטשילדים , ששליחם , ד"ר אלברט כהן , יסד בשמם מפעלי צרקה שונים בירושלים . גת מרחיב את הדיבור על מפעלים אלה ו בית משכון להלוואות , קופה לחלוקת לחם לעניים וקופה לעזרת יולדות עניות . לפי נוימן היה למוסד האשראי הון של 00 , 000 ו פיאסטר , מוסד התמיכות ביולדות עניות סייע ל ס 12 נשים בשנה וחלוקת הלחם בערבי חג ושבת הגיעה ל 600 מנות . גם מונטפיורי יסר קופה לתמיכה ביולדות עניות וקופת מלווה . ביזמתו שלחה יחברת מחזיקי תופרים וכובסים' באנגליה ב 854 ו אריגים כדי שאלמנות ויתומים בארץ יתפרו מהם בגדים לפרנסתם ( נסיונו להקים מטוויה נכשל . ( כן ניסה לסייע בתחומים נוספים . גם העדות והיכוללים' השונים החלו להקים מפעלי צדקה : הוקמה 'חברה קדישא' אשכנזית , ( 1861 ) נוסדו קופות מלווה לעניים , אגורות 'ביקור חולים' לעזרת חולים עניים , בתי תמחוי שהגישו מזון חם לזקנים חסרי משפחה ולעניים נדכאים , בתי הכנסת אורחים , ועוד . לונץ מונה שורה ארוכה של חברות סעד שפעלו במסגרת העדות העיקריות : פרושים , חסידים , ספרדים ומתרבים . מוסד חסר הראוי להיזכר במיוחד הוא מושב הזקנים של סנדרס . לונץ ( 1891 ) מספר עליו כדלקמן ? ' הבית הזה נוסד בשנת תרל"ט מאת ה' שמואל ברוך סנררס מאוסטרליה . ראשיתו היה מצער מאד ואיש מיושבי עירנו וגם המיסד בעצמו לא האמין כי יבוא יום אשר המוסרה הזאת תהיה אחד המוסרות הגדולות אשר בהן ע"ק תתפאר , אך מעט מעט הצליח בחריצת המוסר והשתדלותו להגדיל ולהאדיר את הבית הזה והכנסתו , ובסוף שנת תרמ"ט הצליח בידו לקנות את הבית הגדול הזה אשר מחירו עלה לסך 24 , 000 פראנק לאחוזת עולם לבית מושב זקנים . ' מאוחר יותר נקנתה קרקע למוסד מחוץ לעיר , על דרך יפו ' . הבית בעיר העתיקה ימכר ומחירו יהיה קדש להחזקת המוסדה הזאת . ששים ושלשה זקנים יכולכלו בהבית הזה 40 ' א . . 37 הלבנון , ב"ה באלול תרל"ג , שנה עשירית , גליון , 5 עמי ; 33 שם , בי דר"ח דושון תרל"ד , שנה עשירית , גליון , 10 עמי . 79-78 . 38 גת , עמ- 149 ואילך , ושם מקורות נוספים ; נוימן , עמי . 39 . 41 J-3 J 9 ילין , אצל ו יערי , זכרונות , עמי 165-164 י החבצלת , אי בכסלו תרל"א , שנה ראשונה , גליון , 5 עמי ; 17 טריואקס שטינמן , עמי . 36 לעניין בית האריגה , ראה : מלאכי , עמ' . 40 . 167-150 על האמרות היהודיות הרבות ועל מוסדות הבריאות , החינוך והחסד שהיו בעיר העתיקה , ראה , למשל ; לונץ , ( 1882 ) ירושלים ( גרמנית , ( עמי . 82-78 , 32-25 גם בלוחות ארץ ישראל של לונץ ובכרכי 'ירושלים' שלו ( במיוחד הראשונים ) מפורטים מוסרות אלה . כן מופיעות ידיעות שונות על אודותם בעתונות העברית . ראה למשל ; דבר הקמת בית תבשיל בירושלים לעניים וזקנים ' , הלבנון / ראש חרש אב תרב"ז , שנה רביעית , גליון , 15 עמי . 231 סיכ 1 מים בנושא זה , ראה י גת , עמי . 158-148 , 145-142 40 א . לונץ , מורה דרך , עמי 53 ו54- ו . ראה גם ; לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי ו -22ג . 22 החובשים ואף הרופאים , כך שהטיפול הרפואי השתפר . עם זאת נראה , בי 'המהפכה התברואתית' עדיין לא הגיעה לירושלים . המחלות והמגיפות נמשכו בעיר גם בשנות ה , 60 ולעתים ב ^ צמה רבה . ב 1866 השתוללה מגיפת כולירה חזקה , שהפילה חללים רבים . העתונות העברית של אותם הימים מלאה קריאות לשלוח רופאים יהודים לירושלים לעזרת היהודים —שמצבם הכלכלי קשה ביותר —כדי שלא יתגלגלו לבתי החולים של המיסיון .
|
|