|
|
עמוד:371
שכונת'בתי מחסה' המניע האחרון להתרקמות תכנית 'בתי מחסה' היה האפשרות לרכוש מגרש רחב ידיים בפינה הדרומית מערבית של הרובע היהודי , מגרש שהיה רשום על שם יוסף פרץ , יהודי ספרדי שנפטר אז . יוזמי המפעל היו אנשי 'בולל הו"ר' ( הולנר דויטשלנד . ( את המגרש קנה ר' מאיר שנבאום , עולה מהונגריה וחבר בהנהלת ה'כולל 61 ' א ( בראשונה כלל 'כולל הו"ד' גם יוצאי ארצות הקיסרות האוסטרו הונגרית , ( עבור ה'כולל , ' ב , 1857 תמורת 83 , 872 גרוש תורכיים ( כ 840 לירות זהב , ( סכום כסף נכבד ביותר באותם הימים . למימון הקניה משכנו אנשי ה'כולל' את דמיה'חלוקה' שלהם ושל משפחותיהם . ראשי הפקו"אם ' ) הפקידים והאמרכלים של ארץ הקודש ( ' באמסטרדם , ש'בולל הו"ד' היה כפוף להם , התנגדו תחילה לקניה , אך לאחר חילופי רברים נתנו אף הם את ירם למפעל . בשנת תרי"ח ( 1858 ) פנו אנשי 'כולל הו"ר' לתפוצות , תיארו את יוקר המחיה ואת מצוקת הדיור בירושלים , וביקשו תרומות לבניית דירות לעניים ולאורחים ב'הר ציוך . אחד מראשי ה'כולל , ' ר' עזריאל הויזדורף , מתורגמנו של פיצמנו , הקונסול האוסטרי באותם הימים , יצא לאירופה לגייס . 59 פרומקין , שופט , עמ . 60 . 10 ילין , אבותינו , עמי מד-מו . . 61 ילץ , זכרונות , עמ 61 . 20 ' א . על עלייתו של מאיר שנבאום לארץ , חייו בירושלים ומשפחתו ראה : עץ הדר . חזקה היה מבונה בפי דוברי ערבית וספרדים "חזקיר" ופירושו בעל החזקה . 59 ' לדברי י . י . ילין ' הישוב היהודי בירושלים היה בימים ההם תלוי לגמרי בחצרות וב"חזקות" הללו . מלבד חצר ה"חורבה , " שהיתה מיושבת אז ע"י דיירים רבים מחשובי העדה , ומלבד עוד חצרות מספר , שהיו רכוש הצבור ורכושם של בעלים פרטיים יהודים , היו כל יתר החצרות המיושבות יהודים שייכות לבעלים ערבים שהשכירון ליהודים ... זה שימש תריס הגנה . בטוח בפני הפקעת שערים מצידם של המשכירים הערבים בעלי החצרות . מתוך כך נעשתה ה"חזקה" בימים ליסוד ושורש עיקרי ואפילו לנכס בעל ערך כספי , בחייהם של יהודי ירושלים , ותפסה מקום נרחב ונכבד בחיים ובהווי הירושלמים . ' מקור זה אף מספר , כי אחד מן הערבים שהיה בעל מספר גדול של חצרות ואשר ניסה להעלות את מחיר שבר הדירה , הוא אשר הביא את העדה היהודית להתאחד נגדו , ומיד לאחר איומיו להעלות את שבר הדירה יצאו להקים את נחלת שבעה , ואז במקום להעלות את שכר הדירה הורידוהו . לרעתו היה האיום להעלות את שכר הרירה 'הכח הדוחף הראשוןלבניינה של נחלת שבעה' . לעומת בל אלה ישנם מקורות המדגישים , שה'חזקה' אף גרמה נזק להתפתחות היישוב היהודי בירושלים , שכן בגללה לא קנו היהודים בתים וחנויות אף שמחירם היה זול . היחזקה' גם הפכה למקור הבנסה חשוב ל'חזקיר , ' שהתפרנס מהשכרת דירתו ליהודים אחרים . עם התחלת היציאה אל מחוץ לחומות , נמצאו יהודים שעברו לגור בשכונות החרשות , ובו בזמן החזיקו דירות בעיר העתיקה , שאותן השכירו ליהודים אחרים . בתקופת השלטון המצרי , ואחר כך עם חזרת השלטון העות'מאני , ובמיוחד אחרי הרפורמות שהנהיג השלטון העות'מאני בתום מלחמת קרים , ( 1856 ) נתרופף במידה ניכרת האיסור על יהודים לרכוש 'נכסי דלא ניידי , ' ובעקבות גידול הקהילה היהודית בעיר החלה תסיסה רבה והועלו מחשבות בדבר אפשרות בניה בתוך העיר העתיקה . תמורות ומחשבות אלו הן שעמדו ביסוד האפשרות של בניית שכונת 'בחי מחסה' בעיר העתיקה .
|
|