|
|
עמוד:361
בית המטבחיים ואתרים לא יהודיים ברובע אובייקט מיוחד ברובע היהודי החוזר ונזכר אצל הנוסעים השונים כ'דוחה' במיוחד , היה בית המטבחיים , שמפות המרידה הראשונות של ירושלים מציינות את מקומו ליד בתי הכנסת הספרדיים . ' זטצן ( 1806 ) מציין את מיקומו של בית המטבחיים העירוני ברובע היהודי , ואומר , בי הדבר גורם לריחות רעים ברובע , וכי היהודים חושבים שהמוסלמים קבעוהו כאן במתכוון , על מנת לפגוע בהם . ' וויליאמז , מעיר בדברי ההסבר למפת הארמירלות הבריטית , ( 1849 ) כי אתר זה ( מס' 29 במפה ) היה כאן כבר בימי הצלבנים , אך הושאר במקומו כרי לשמש מטרד לאוכלוסיה היהודית . הוצע למושל התורכי להעבירו מהמקום , אך הדבר מתעכב עדיין . " סטיוארט ( 1854 ) מציין , כי בית המטבחיים שהקימו המוסלמים במרכז הרובע היהודי הוא למעשה שדה פתוח , חסר כל סידורים סניטריים , וכי רבה בו הצחנה , בעיקר בקיץ . מיקומו ברובע היהודי יכול היה להיות מקרי בלבד , אבל לאור העובדה שברובע הנוצרי שוכן בית בורסקי גדול , יש מקום להניח כי שניהפגעים הם תוצאה של העלבה מחושבת , המצביעה על שנאה אכזרית מצד המוסלמים כלפי מי שאינם מוסלמים . . 14 שרר , עמי . 190-189 וראה גם : גייגי ריטר , ד , עמי ; 209 נורוב , א , עמי . 15 . 214-209 גבי פין , בית בארץ הקדושה , עמ' . 16 . 181-180 פרומקין , תודו"י , ג , עמי : 15 s וראה שם בפרוטרוט על המצב הקשה בעיר בראשית המאה , במיוחד של בני העדה הפרושית . . 17 ראה למשל , המפה של ון דה ולדה , המופיעה , מחולקת לקטעים , אצל בן אריה , מראה העיר . . 18 זטיצן , ב , עמי . 19 . 17 וויליאמז , דברי הסבר למפת האדמירלות . וראה בעניין זה גם : פין ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 636-635 . 20 טטיוארט , עמי . 250-249 תנאי המגורים הקשים הנוסעים המערביים מדגישים , כי הרובע כולל את הבתים העזובים ביותר , רחובות צרים ופינות אפילות , וכי הוא מלא לכלוך ואשפה . תנאי הדיור קשים , והיהודים מתגוררים בבתים לחים או במרתפים ששימשו כנראה יסודות של בניינים עתיקים . שרר ( 1859 ) קובע , כי ה'גטו' היהודי בירושלים הוא מן העלובים במזרח ? הוא משתרע מאחורי החומות העתיקות של הר הבית עד לשער ציון , בסבך מרשים של רחובות המסתירים פינות בלתי חדירות . לאמצע שנות ה 60 מציינת הגב' פין , כי הרובע היהודי שקט מאד . כללית נראים הבתים הרוסים למרי . הדלתות וסורגי החלונות שבורים ונראים מטים לנפול , ורק הקירות הלבנים והחשופים מחזיקים מעמד . החצרות הפנימיות מרוצפות , ובחלק מהן מגדלים גפנים מטפסות . בחלק מהחצרות ערימות אשפה ולכלוך . גם מקורות יהודיים מציינים את מצבו הקשה של הרובע , במיוחד בראשית המאה . לעיל בבר תיארנו את המצב הקשה שבו נמצאו בתי הכנסת הספרדיים ( ראה עמ' , ( 337 דבר הממחיש , בין היתר , את דלותה של הקהילה . אחד המקורות אומר , כי 'היהודי היה כהפקר עם כל רכושו , מקיר העיר מחוץ לחומה היו שודדי דרכים , וגם בעיר עצמה היה כל אחד מוכרח לסגור הדלתות תיכף בערב מפחד השודדים' . התנאים הקשים ברובע היו תולדה של 4 גורמים : א ) עצם מציאותם בו של מספר רב של בתים רעועים ועיי חרבות י ב ) רמתם הכלכלית הנמוכה של התושבים r ג ) חוסר מים במיוחד באיזור זה של העיר ; ד ) יחס עוין מצר השלטונות המקומיים , אשר לא זו בלבד שלא השתדלו להקל , אלא אף הכבידו על החיים ברובע .
|
|