|
|
עמוד:353
היהודים קיבלו רשות להתכנס ליד הכותל , ובכל יום ששי באים לשם יהודים רבים , גברים ונשים . בקצהו הצפוני של בותל הדמעות מצויה חצר הקארי —ה'מחכמה' —אשר בה קבוע חלון גדול הפונה אל רחבת הר הבית . פרנקל 856 ) ו ) מציין , כי יכיר היהודים אגרת חופש עולמים מהשלטון לבקר את המקום הזה בתתם מכס מזער . 89 ' וביטון ( שתירגם מגרמנית לאנגלית את ספרו של ל . א . פרנקל ) מוסיף בי 'ליהודים יש פירמאן מאת השולטן המקנה להם זבות , נגד תשלום מס קטן מאד , להיכנס למקום הזה בכל הזמנים . 90 ' הפירמאן הנזכר כאן , וכן אצל סופרים אחרים , עדיין לא נמצא . מקורות רבים באותו פרק זמן חוזרים על תיאורים דומים , ומציינים בי בימי ששי באים יהודים במספר גדול אל הכותל . נראה אפוא , כי בשנות ה 50 ובראשית שנות ה 60 עדיין לא נערכו בל יום כל התפילות ליד הכותל . בעניין זה נמסר , כי 'הרב ר' משה משיל גלבשטיין , בספרו משכנות לאביר יעקב , כותב כי הרב הגאון מוהר"ר משה יהודה ליב היה שוכר מנין שיתפללו אצל כותל המערבי בכל יום שחרית , מנחה וערבית , וזה היה ברשות הממשלה ואין מוחה , ובפטירתו ( תרכ"ה ( 1865— נתבטל הדבר' . משנות ה 60 מצויים גם מספר תיאורים על פגישות חשובות שנתקיימו ליד הכותל המערבי , ועל שיפורים שבוצעו במקום . בראשית שנות ה 60 נפגש הנסיך מוויילז על יד הכותל המערבי , על פי ראיון שנקבע מראש , עם הרב הראשי ועם נכבדי הקהילה היהודית בירושלים . 93 וב , 1866 לאחר ביקור במקום , מרווח מונטפיורי ל'ועד שליחי הקהילות' באנגליה ' ; המושל ( של ירושלים , איזעט פחה ) הואיל בטובו לתת לי בשעת ביקורי הנוכחי במקום רשיון למתוח מסך על מקום הבכי שעל יד הכתל המערבי של המקדש , להגן על המתפללים החסידים המבקרים את המקום הקדוש הזה מקרני השמש ומתגשם' . ו 1 רן ( ששהה בירושלים בסוף שנות ה ( 60 מציין , כי זמן מה לאחר המאה ה 7 הורחקו היהודים מהר הכית והורשו רק לקרב לחומותיו ושם לקונן : אולם לא ידוע באיזה מקום על יד הכותל היו מתאספים בזמנים הראשונים ? כפי הנראה לא על יד מקום הבכי הנוכחי , שהרי ישנם סימנים של חדרים שנבנו לפנים על יד הכותל ו וכנראה שרק לאחר שאלה נחרבו או נהרסו ניתנה האפשרות למקוננים להתקרב לכותל ' , לפני שנים אחדות היה מקום הבכי הזה ארוך מכפי שהוא כיום , אולם חלק מקצהו הצפוני נכלל בתחום בית המועצה . החלק שנשאר פנוי כיום ופתוח ליהודים הוא במערב חצר הר הבית , ומגיע למרת מאה רגל ... ישנה חצר מרוצפה , שבה מתקבצים היהודים בכל יום ששי אחה"צ ... מתנודדים ומזדעזעים ביגונם העז , ובזה עודם מקיימים מנהג אבותיהם . מעל לרחבה זו נישאים עוד 15 רגל מהכותל העתיק הזה ... שבהן אפשר לראות ארבעה נדבכים שקצותיהם שקועים במקצת , וכעין מסגרת של אבנים להן ; רבות מהן שחוקות מאד והמתפללים תוקעים ידיהם לתוך השקעים וגם תוחבים עמוק , ככל האפשר , לתוך החגוים תפילות כתובות אל האלוהים , בחשבם שמשם הן תנשאנה השמימה ... לצר צפון עומר בית המועצה , שבה דן הקאדי או השופט במשפטים השונים המובאים לפניו' . ב 20 בדצמבר 1872 כותב הסופר והארכאולוג הידוע , הדוכס דה ווגה ' ; דבר חרש ראו עיני היום משהלכתי לראות את היהודים בוכים על יד בית המקדש —מראה יקר המציאות שירושלים . 88 סטיוארט , עמ . 89 . 274-272 פרנקל , עמ- . 90 . 164 משפט הכותל , עמ' 6-35 ג . . 91 עדויות נוספות , ראה ; משפט הכותל , עמי . 36-35 נ . 9 שם , עמ' . 93 ' . 28 שם , עמי . 36 על הפגישה ראה שם ציטוטים מהיגיואיש כרוניקל' וממקורות אחרים . וראה גם 1 גרייבסקי , נסיכי אנגליה ( אם כי קיימים אצלו אי ריוקים רבים . 94 . ( משפט הכותל , עמי . 95 . 36 שם , עמי . 38-37
|
|