'סוכת־שלום' ובתי־כנסת נוספים

עמוד:342

בבית מיוחר שהוקדש לבית מררש , בחצר שקנה ר' צדוק קרוו ( הלוי , ( הלוא היא יחצר החוש' . ' מאוחר יותר קם כאן גם בית הכנסת 'בית הלל' של 'כולל הורודנא , ' ששכן בקומה העליונה של ' חצר החוש' . בשנות ה 50 וה 60 נוסדו בירושלים בתי בנסת נוספים , והדבר חפף את ההתפתחויות בערות השונות , בולל הקמת ה'בוללים' למיניהם . כבר ל 1850 מציין לונץ , כי הדבר שאפיין ביותר את הרובע היהודי היה מספר מוסדות הדת שבו ; להערכתו היו אז ברובע כ 30 מוסדות דת . . ב 1854 הקימו הפרושים בחצר ה'חורבה' בית מררש נוסף ושמו 'שערי ציוך ( נקרא גם 'בית מדרש חדש , ' 'מנחם ציוך נתכנה אז 'בית מדרש ישן , ( ' אך גם בכך לא היה בכדי לספק את צרכי העדה שהלכה וגדלה . ב 1858 נוסד בית הכנסת של חסידי חב"ד , בבניינו הקיים עד היום בדרומו של רחוב חב"ד וממערב ל'חורבה . ' ב 860 ו לערך הוקם בית הכנסת של הרב מקאליש , הרב מאיר אוירבך , שעלה ארצה ב . 1859 בית הכנסת שכן בדרום הרובע , בקצה רחוב היהודים . מתרומות שהגיעו מפולין , ובעיקר . 39 גאלרמאן , האסיף , ג , עמ' 7 s ; גת , עמי 9 וו . בכתובתאבן הזכרון של בית כנסח וה , המובאתעל ידי גרייבסקי , מצוין כי הוא נוסד בשנת תרט"ו 855 ) ו ) על ידי הרב צדוק לוי . ראה ו אבני זכרון , א , עמי . 40 . 7 גאלדמאן , האסיף , ג , תרמ '' ו , עמי ; 75 פריימן , עמי ; 82 גת , עמי . 41 . 119 לונץ , לוח א'יי טו , עמי . 42 . 20 גאלדמאן , שם ; גת , עמי . 196 וראה גם ; פרומקין , תוח"י , ג , עמי . 43 . 15 « אצל פריימן ( עמי ( 83 נקרא בית הכנסת חב"ד בשם יבית מנחםי . וראה שם ( עמי ( 87-82 פירוט על בל בתי הכנסת בירושלים ותאריכי ייסודם . וראה : כהניו , עמ' נה . ביח כנסת 'החורבה' —בראשית שנות ה 70 ( ספ , א , עמ' ( 909

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר