ההתפצלות ל'כוללים' רבים

עמוד:334

בין הראשונים שנפרדו מ'כולל הפרושים הכללי' היה 'כולל ווארשא' — כנראה מטעמים כלכליים וחברתיים . עם גבור העליה הגיעו רבנים מופלגים מפולניה ולא זכו ב'קדימה . ' הם התלוננו בפני אחיהם שבגולה על מעשי הממונים בירושלים , והחליטו להיפרד מ'כולל ווילנא' ולייסר 'כולל' נפרד ' . כולל' זה הושתת על בסיס גאוגרפי של בל בני סביבת ורשה , ולפיכך השתייכו אליו גם פרושים וגם חסידים . פרנקל ( 1856 ) מציין , כי מספר בני העדה 150 נפש , קצתם בחסות בריטניה ופרוסיה , וקצתם בחסות אוסטריה . הם מקבלים כ 90 , 000 פיאסטר מגליציה ו 5 , 000 פיאסטר מארצות אחרות . כעבור זמן קצר נוסד 'כולל הורודנא , ' זאת על ידי בני פולין הרוסית , שנתכוונו , כנראה , לפורר את ? כולל וילנא זאמוט , ' הוא ה'כולל' הראשי של הפרושים.- בשנת תרי"ח 858 ) ו ) יסדו בני אונגרן את ? כולל שומרי החומות . ' חבריו , רובם ככולם מתלמידי ה'חת"ם סופר' מפרסבורג , היו מהמתנגדים החריפים ביותר לבל נסיון של תיקון בחינוך היהודי . עם זאת יצאו מביניהם מתישבים ליישובים חקלאיים . עוד נוסדו באותן השנים 'כולל מינסק' ( תרט"ז או תרי"ז ' , ( 1856 / 7 ; כולל לומזה' , ( 1856 / 8 ) ' כולל סלונים' ( כנראה ב ( 1856 ו'בולל רייסין' ( בנראה בראשית שנות ה . 65 ( 60 גם אצל החסידים החלה התפלגות ל'כוללים' שונים , אחרי שעד שנת תר"ה ( 1845 ) השתייכו כולם ל'כולל' אחד , ובענייני חלוקת כספים אף היו מאוחדים עם העדה החסידית הגדולה בצפת ' . כולל' החסידים הראשון בירושלים היה 'כולל ווהליך , וממנו נפרדו שאר 'כוללי' החסידים . אחת המשפחות שהנהיגו 'כולל' זה היתה משפחת ב"ק הידועה . הודות למספר חבריו ולאנשי המעשה שעמדו בראשו , נמצאה בידיו ההגמוניה בקרב עדת החסידים . ה'כולל' החסידי השני שנוסד בעיר היה 'כולל חב"ד . ' במצוות רבם , הרבי מלובביץ , ' התיישבו תחילה בחברון עוד בשנת תקפ"א ( ו , ( 182 והם שיסדו את היישוב האשכנזי הראשון שם . בשבת תרט"ז ( 1856 ) עברו אחדים מהם לירושלים , ומאז התחילו חסידי חב"ד לבוא גם אליה , ותוך זמן קצר הפכו גם כאן לאחד ה'כוללים' הנכבדים . פרנקל ( 1856 ) מציין , כי רק 50-40 נפש מהם יושבים בירושלים . מרוסיה הם מקבלים 40 , 000 פיאסטר ומארצות אחרות 5 , 000 פיאסטר בשנה . ריישר ( 1867 ) מוסיף , בי יש להם בית מדרש משלהם , ומעטים מביניהם בעלי חנויות . יבולל' חסידי שלישי שפרש מ'כולל ווהליך הראשי ב 1853 בגלל ריב כספי , היה זה של חסידי אוסטריה גליציה וקרקוב . פרנקל ( 1856 ) מציין , כי מספרם 150 נפש , ומהם הנמצאים בצפת וטבריה . הם מקבלים מארצות גליציה 80 , 000 פיאסטר ומארצות אחרות כ . 6 , 000 ב 1870 נפרד מיכולל' זה ' כולל קארליך , וב 872 ו נפרד מ'כולל ווהליך הראשי 'כולל ז'יטומיר . ' כך הלך וגדל גם מספר ה'כוללים' החסידיים בעיר . נוימן מרגיש , שהאשכנזים בירושלים אינם מהווים קהילה אחת , אלא מתחלקים לקהילות שונות . בראש וראשונה הם מתחלקים ל'פרושים' ול'חסידים . ' אך גם בתוך אלה יש פיצול , בעיקר לפי ארצות המוצא . מספרם של הפרושים , שמוצאם מרוסיה , כ , 3 , 000 הוורשאים , 700 — ההונגרים 500 — והגרמנים הולנרים . 100 — מספר החסידים : 1 , 000 ווהלינים 500 , גליצאים ו 200 אנשי חב"ד . 69 . 63 בעניין תאריך הייסוד של היכולל' והקמתו , ראה : גת , עמי rvc ריישר , עמי ; 52 ילין , זכרונוח , עמי וו . . 64 פרנקל , עמי 78 ו . . 65 פרטים על הקמת היכוללים' הללו , ראה ; לונץ , החלוקה עמי נט-קסא ; גת , עמי 9 וו23- ו , והמקורות שם . . 66 גם בנושא זה , ראה : גת , עמי 23 ו25- ו . , 67 לונץ , ירושלים , ט , תרע"א , עמי 87 ו3- ו ; 2 פרנקל , עמי 77 ו ; ריישר , עמי ו ; 52-5 גת , עמי 23 ו . . 68 פרנקל , עמי ; 177 גת , עמי 24 ו . . 69 נוימן , עמי -569ו 37 ( בתרגומו של גת , עמי כט . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר