|
|
עמוד:328
ה'חכם באשי' ובית דינו נחזור ונציין , כי הואיל ואצל השלטונות העות'מאניים נחשבו רק הספרדים ליהודים , חייב היה ה'ראשון לציוך להיות בן ערה זו . ה'חכמים' ( הרבנים הספרדים ) הם שבחרו בו , ובחירתו אושרה על ירי השלטון התורכי . מעמדו הרשמי היה כמעמדם של שאר ראשי הדתות המוכרות בתורכיה , ובא כודוו ישב במג'ליס ( מועצת הפחה ) . 39 . 35 ברטלט , ביקור מחדש , עמי 44 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 61 6 על השפות שדברו היהודים ראה גם ; פרס , מאה שנה , עמי . 129 6 נ . ברטלט , שם , עמי 80 ( בתרגומו של איש שלום , עמי 7 . ( 621 ג . פרנקל , עמי 8 . 175-175 נ . כהניו , שאלו , עמי מט . על הספרדים ראה גם : לונץ , ( 1882 ) ירושלים ( גרמנית , ( עמי 4 ג . 19 . 47- ברטלט , שם , עמי -79ג 8 ( בתרגומו של איש שלום , עמי ;( 623-621 גבי פץ , זכרונות , עמי . 54 שטרלינג שהקהילה הספרדית חייבת לגורמים שונים . מדי יום ששי הולכים גבאי הקהילה לבתים שבהם המצב הכלכלי קצת יותר טוב , ואוספים חלות לחלוקה בין הנזקקים ביותר . ךומצב התברואתי גרוע מאד ונעוץ בחוסר מזון . צפיפות המגורים וחוסר מים גורמים לתמותה רבה , בעיקר בקרב ילדים . הרב הראשי הוא תמיד בן העדה הספרדית . כל עדה מתפללת בבית כנסת משלה , ומחזיקה רב משלה . במגע בין עדתי מדברים היהודים ביניהם עברית , אך בינם לבין עצמם מדברים האשכנזים יידית והספרדים לאדינו . יהודי המזרח מדברים גם ערבית ועור מספר שפות . עוד מוסר ברטלט , כי המשפחות המכובדות בעדה זו מרבר-ות ספרדית יפה , המכילה מלים עתיקות . הספרדים זהירים מאד באילן היוחסין של משפחותיהם . מטעם הממשלה התורכית יש לקהילה הספרדית אוטונומיה דתית ואזרחית . ענייניה הכספיים של הקהילה מתנהלים בידי פקידי הרב הראשי , אבל חובותיה עצומים , והריבית הגבוהה מדלדלת בהתמדה את קופתה . העזרה היחידה הניתנת לעניים היא חלות לשבת , הנאספות עבורם אצל העשירים . בראשית 1853 נאלצה הקהילה להפסיק את התמיכה הציבורית בגלל החמרה במצבה הכספי . על ההכנסות וההוצאות של העדה מספר ד"ר פרנקל . ( 1856 ) ההכנסות באות ממספר מקורות : מתרומות של קהילת אמסטרדם , מאיסוף תרומות בשאר ארצות ( בעיקר באמצעות שליחים בארצות אפריקה , ( ממכירת מקומות קבורה , ולהבדיל , מבריתות וחתונות , וכן ממכסים על בשר ויין . כן היה לערה מונופולין על השחיטה . סעיפי ההוצאות היו ; מסים ומכסים לשלטונות התורכיים ו תשלומים לכפרים ערבים ולמנהיגים מוסלמים עבור גישה רופשית לכותל המערבי ולקבר רחל ועבור אי השחתת קברים בהר הזיתים ובנחל קררון ; הוצאות פנימיות של הערה ; משכורת החכם באשי ; משכורת לסופר ומשרתי העדה , בעד תלמוד תורה ותמיכה בעניים , אלמנות ויתומים . פרנקל נוקב בסכומי ההוצאות וההכנסות לשנת ביקורו , ומעיר , כי העדה צמצמה את הוצאותיה עד 20 , 000 פיאסטר לשנה , בהשביתה את ה'תלמוד תורה' ובמכרה את בית ה'תלמוד תורה' ( למשפחת רוטשילד , להקים בו בית חולים ) כדי להקל מעול המסים שרבץ עליה , כך לא היה ליהודים הספרדים בירושלים אף בית 'תלמור תורה' אחר . כהניו מספר על הרבב העדה הספרדית בעיר : 'רוב הספרדים הנמצאים פה , המה מהיחסים לבני פורטוגאל ומדברים לשון פורטגאלית או היספאנלית . המה התושבים פה מימי קדם . והבאים להתישב שם הם מקושטנדינא וסאלוניק ושארי מדינות טורקי . ונמצאים עור בני ספרד הנקראים מערבים הבאים מארצות מערב הרחוקות , ממדינה מאראקע ואלג'יר ובו , ' וגם הם מתנהגים במנהג ספרד , אך לשונם לשון ערבי , ועור במה חילוקים ביניהם ובין בני ספרד הנזכרים לעיל' .
|
|