התחזקות מעמד היהודים בשנות ה־40

עמוד:324

התחזקות מעמד היהודים בשנות ה 40 מפנה פוליטי נוסף ורב השפעה על הקהילה היהודית בירושלים חל עם חזרת השלטון התורכי לעיר . על מבנהו ומגמותיו של השלטון התורכי החוזר כבר עמדנו בפרקים קודמים . כאן נציין רק , כי ראשית שנות ה 40 הביאו לירושלים את מוסר הקונסוליות . חלק ניכר מהיהודים שהחלו מגיעים מעתה לירושלים ניצלו את חוק הקפיטולציות וקיבלו מעמד של נתינים זרים . הקונסולים שהתיישבו בעיר נתנו תוקף לקפיטולציות , שהיו עד אז זכויות על גבי הנייר בלבד . באותם הימים החלו יהודי ירושלים מבקשים להם את חסות הקונסולים , והמוסלמים החלו להיזהר מלפגוע ביהודי בעל נתינות זרה , בידעם שהקונסול ידאג להענישם . החסות הזרה העניקה לנתיניה זכויות מיוחדות , בין היתר —להישפט בפני הקונסול . השלטון התורכי היה מנוע מלפגוע בהם , ואף מלהיכנס לביתם בלי רשות הקונסול . ומכיוון שהמושל התורכי לא היה רשאי להביאם לדין אלא באישור הקונסול , הרי שכל פגיעה גררה התערבות חריפה ביותר של הקונסול , שראה צורך לשמור על היוקרה של מרינתו . . 22 ספירידון , עמי . 125 ג . 2 אסף , הערבים , עמי ; 225-217 וראה המק 1 רות השונים שהוא מציץ . . 24 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 25 . 362 מלאכי , עמי . 2 « . 21-9 ראה , למשל : פרס , ספר המסעות , עמי 29 ו0- ג . 1 . 27 ראה בנידון במקומות נוספים , עמי 219 ועוד . וראה גם : חיימסון , ב , עמי ; 2 טמפרלי , עמי ; 445-445 ולאחרונה : מעוז , שינויים במעמד , עמי . 1 * 0-157 בחודש אוגוסט . בתהליך השיקום , שעלה יותר ממיליון פיאסטר , הוסיפו לבתי הכנסת ביפת אבן ויצרו מקום ל , 000 ו ( 1 ) מתפללים . שנת 1834 היא גם השנה שפרץ בה מרד ה'פלאחים' נגד מוחמר עלי . נראה כי במרידה זו , וכן בדיבויה , נפגעו יהודי ירושלים אך במעט ( לעומת זה נפגעו קשות , כנראה , יהודי צפת וחברון ) . יריעה חשובה אחרת מתקופת השלטון המצרי ( 1836 ) היא בדבר בנייתו של בית כנסת חדש בעיר , הלא הוא 'מנחם ציון / אגפה הראשון של ה'חורבה . ' פרטים על כך נביא להלן , כשנסקור את בתי הכנסת שבעיר . באן נציין רק , כי הידיעות המעטות שהבאנו ער כה מצביעות בבירור על התאוששותה והתפתחותה של הקהילה היהודית בירושלים בשנות השלטון המצרי , עוד לפני רעידת האדמה של . 1837 ראיות נוספות לכך הן הגידול היחסי במספר היהודים בעיר ( שעליו עמדנו בפרק הקודם , ( וכן התחזקות הערה ה'פרושית' והתחלת התפתחותו של 'כולל' יהודי גרמניה והולנד בעיר , נושאים שנעמוד עליהם בהמשך . למפנה מכריע בהתפתחות הקהילה היהודית בירושלים גרם אסון הרעש של . 1837 בראש וראשונה גרם הדבר להתחזקות העדה ה'פרושית' בעיר . על הגידול במספר ה'פרישים' בירושלים יבולים אנו ללמוד גם מהעובדה , כי בעוד שבראשית העשור השני כבר הגיעו לעיר רק משפחות בודדות מעדה זו , הרי שבמפקד מונטפיורי ב 1838 ( תקצ"ח ) כבר הגיע מניינם ל 418 נפש . חלק מהמקורות אף מדגיש כי לאחר פטירת הגאון מווילנא החלה עליה ניכרת מגרמניה , הולנד והונגריה . עליה זו הצטרפה לערה ה'פרושית , ' ויחד החלו להקים מוסדות ציבור שהיוו אבן יסור בבניין 'היישוב הישן' בירושלים שמסורת הגאון טבועה בו . לאחר הרעש החלו מגיעים לירושלים גם חסידים רבים , ומקורות שונים מציינים את רעש 1837 כתאריך היווצרותה של קהילת החסידים בעיר .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר