|
|
עמוד:323
התמורות בתקופת השלטון המצרי מפנה חשוב במעמד הקהילה היהודית בירושלים חל עם הכיבוש המצרי , וכבר עמדנו בהזדמנויות קודמות על ההשפעה החיובית שהיתה לביסוסו של השלטון המצרי בעיר . יריעה מעניינת משנות שלטונו של איברהים פחה אנו מוצאים במכתביו של די אליעזר ברגמן . במכתבו אל חותנו מ 24 במארס 1835 הוא מספר , כי כבר הותר ליהודים לקנות בתים בעיר העתיקה : 'ובפרט יש כאן להודיע שמותר עכשו לבני עמנו , השם ישמרם ויחיים , לקנות בתים במכירה גמורה לחלוטין לעצמם , כפי שבאמת כבר אירע , שכמה אשכנזים היינו של פולין ... שקנו להם בתים , כך , במכירה גמורה , בא' מקצות העיר , לא רחוק מאי משערי העיר 1 ושם זול מאד לקנות , כי בתוך העיר הקדושה עצמה , תיבנה ותכונן במהרה בימינו אמן , הבתים ביוקר הרבה מאד מאשר שם' 21 . ובמכתב מאוחר יותר הוא כותב : 'אמנם באלה הימים כבר נגמר מעשה הקנין , שקנו יהודים בתים כאן עיר הקודש , תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן , סמוך לשער העיר א , ' רחוק מהיהודים ברביעית שעה ויותר , ועל כל פנים בתוך העיר וחומותיה , ויש בצד ההוא שוק א' מיוחד , חוץ מהשוק הגדול שבאמצע העיר —וקנו חצרות מיוחדות , כל א' בכמה חדרים , חצר א' בג' אלפים גרוש , וא' בד' אלפים וה' מאות ועוד חצרות קטנים בעד ב' אלפים גם בפחות מזה' . נראה כי כוונת ברגמן לשטח של באב חוטה בצפון מזרח הרובע המוסלמי , ליד שער הפרחים ( וראה עמ' . ( 424 מאורע נוסף שאירע בירושלים היהודית כבר בראשית תקופת השלטון המצרי ( 1834 ) היה קבלת הרשיון ( פירמאן ) לשפץ את בתי הכנסת הספרדיים , שהיו כמעט חרבים . המלאכה נסתיימה . 19 גת , עמ- . 95-94 פירוט וסיכום בעניין , ראה : אליאב , אהבת ציון , עמי . 20 . 18—14 גת ( עמי ( 99-98 מציץ , בי גם מונטפיורי נתקל בהתנגדות הפקו"אם , שתבעו בי גם תרומותיו ליישוב היהודי יעברו דרכם ! וראה שם . . 21 ברגמן , אליעזר וסילא , עמי 21 . 93 א . שט , עמ . 98 ' בענייןהאפשרויוחלקנייתבתיםוקרקעותבירושליםבתקופתהשלטוןהמצרי , ראה גם להלן , עמי 56 ג . השד"רים שנשלחו להביא ארצה את כספי התרומות שנאספו בתפוצות הגולה , היו נוטלים עמהם מכתבי המלצה מרבניהם אל הגבאים שבחוץ לארץ . בראשית המאה ה 19 אורגן מחדש איסוף תרומות היחלוקה' בידי הסוחר האמסטרדמי , ר' צבי הירש לעהרן . ומאחר שבאותה העת לא היתה עדה אשכנזית חשובה בארץ , עמדו הגבאים העיקריים ' , הפקידים והאמרכלים / באמסטרדם , בחליפת מכתבים עם רבני עדת הספרדים ( בשנים תק"ע - [ 1810 ] תקפ"ב ;([ 1822 ] לפיכך נתחלקו הכספים בתחילה בין חברי עדה זו בלבד . בשנת תקפ"ב ( 1822 ) אורגנה ה'חלוקה' מחדש , ובמשך הזמן נערכו 'חלוקות' נוספות רבות . " עם הקמת הפקידות המרכזית באמסטרדם החלה למעשה הירידה בתפקיד השד''רים הבודדים . בשנת תק"צ ( 1830 ) אף יצאו אפוטרופסי היישוב החדשים —המרכז האמסטרדמי —במלחמה נמרצת נגד 'משולחי' ארץ ישראל , בדי להפחית את הפעילות העצמאית של גופים שונים , מתוך כוונה להשליט סדר ב'חלוקה ' . ' הפקידים והאמרכלים , ' בראשות האחים לעהרן , החל לארגן אח איסוף התרומות מכל מערב ארופה , ואחר כך גם ממרכזה . העומדים בראשו הכתירו עצמם בתואר 'נשיא ארץ ישראל' ו בכך לא ראו תואר כבור בלבד , אלא סמכות המעניקה להם זכות , לרגל פעולותיהם המרובות לטובת היישוב , להתערב בכל תחומי החיים בארץ , כולל מינוי רבנים , פקידים וכר . ' ואבן בך עשו . הדבר הביא לידי מריבות והתנגשויות בין הפלגים העדתיים השונים שהחלו מתפתחים בעיר .
|
|