|
|
עמוד:321
העדה הספרדית וכספי ה'חלוקה' מה היה הרכבה של הערה הספרדית וכיצד נתקיימה עדה זו בעיר ? לונץ מספר , כיהעדה נחלקה אז ל 4 'מפלגות ! ' א ) מפלגת החכמים ותופשי התורה , שהתפרנסו מתמיכות מחוץ לארץ 1 ב ) מפלגת האומנים והפועלים ( רובם מילידי הארץ ) ו ג ) מפלגת הסוחרים , שהתפרנסו מעבודתם וממסחרם r ד ) מפלגת העשירים , שעלו לבלות את שארית ימיהם בארץ הקודש ולהיקבר אחר כך באדמתה ; אלה חיו מפירות הונם שהניחו בחוץ לארץ בירי בניהם וקרוביהם ( במפלגה זו היו אלמנותעשירות רבות , ומהן שנישאו לחכמים עניים . ( . 10 ריישר , עמי . 11 . 44-43 הלבנון , כ"ב באדר תרכייז , שנה רביעית . גליון , 7 עמי ? n , r 6 y 3 nn . 12 . 104 בסיון תרל"ב , שנה שניה , גליון גג , עמי . 13 . 258-257 לונץ , נתיבות ( קרסל , ( עמי 69-166 ו ( מתוך : ירושלים , יג , תרע"ז . ( מבראד זצו"קל קנה חורבה אחת מחורבות ירושלים ושם בית מדרש גדול ולא הי' לו מניין מאנשי פולין להתפלל עמהם . עד כי בחמלת ה' מאז ולהלא' באים לירושלים מכל המדינות הקרובים והרחוקים בכל יום ויום אנשים ונשים וטף להסתפח בנחלת הי בהר הקודש ירושלים ... והאשכנזים היו נכנעים ת"י להספרדים וכל המעות שבא מחוצה לארץ לקחו לעשות חבורה קדושה מהאשכנזים עד שנתרבו האשכנזים ב"ה ויתפרדו מהם במחלוקת גדול' . העתון 'הלבנון' מספר , כי האשכנזים בירושלים לא נחשבו ליהודים כאחיהם הספרדים , ולכן גם לא קיבלו אישור לשמש שו"בים ( שוחטים ובודקים . ( הם נאלצו לקנות בשר מהספרדים וגם לשלם ' מכס בשר' אף שלא יבלו ליהנות מהמכס ( מכיוון שכולו נלקח למען הספרדים , שלא הכירו באשכנזים כיהודים . " ( העתון 'החבצלת' מוסר אף הוא , כי בראשית בואם של האשכנזים לירושלים הם התמזגו עם הספרדים ; התפללו בבתי הכנסת שלהם , קברו את מתיהם בבית הקברות הספרדי וניהלו את כל אורחות חייהם על פי מנהגי הספרדים . גם את מלבושם שינו , ולכן לא ניכרו כאירופים . רק מאוחר יותר , עם בואם של אשכנזים רבים , הקימו להם את 'מקהלת האשכנזים . 12 ' לונץ מספר : 'בשנת תקע"ב ( 1812 ) פרצה מגיפה גדולה בארץ הקודש , וביחוד חזקה מאד בארץ הגליל ואלפי נפשות נפלו לפי חרבה , והיא ארכה יותר משנתיים . רבים מיושביה נמלטו עור בראשית המגיפה לירושלים , שאם גם בה פרצה המגיפה , אבל בה היתה קלה מאד ורק אנשים בודדים נלכדו ברשתה . ' בין הנמלטים היו ר' אברהם שלמה זלמן צורף מקידאן ור' מנחם מנדל שהחליטו להקים עדת אשכנזים בירושלים . מספר הנמלטים מצפת לירושלים הגיע לעשרות נפשות ' , ומפני שהיו בהם נגופים , לא נתנה להם הראשות להיכנס העירה . ובהשתדלות פקיר עדת הספרדים הובאו למערה הגדולה שבצפון העיר שנקראה מררת אל מחג'אר , ובפי המסורת , בשם מערת צדקיהו . שמה ישבו 8 ימים , ואחר מכן שכר להם הפקיד שני בתים קטנים של ערבים אצל חומת העיר , ושמה ישבו עד סוף חורש תשרי תקע '' ד , שאז הורשה להם לבוא העירה , אחר אשר שילם הפקיר בעדם הג'פר ( כופר נפש ) כפי החוק . אין ספק כי מספר מהם נשארו בירושלים גם אחרי ששקטה המגפה , אבל כמותם לא נדע . במו כן אין אנו יודעים אם בשנתיים הבאות ( תקע"ד-תקע"ה ) באו עוד משפחות חדשות מהאשכנזים להתיישב בירושלים . ' אך העדה גדלה גם כתוצאה מהעליה מחוץ לארץ . במשך הזמן הכירה הממשלה גם בעדת האשכנזים כעדה מיוחדת . ' בכל זאת , לעניני המיסים היו האשכנזים נכללים בין עדת הספרדים . וכמו כן היו בתי המטבחיים , בית הקברות ועור בידי הספרדים שנים רבות אחרי יסוד ישוב האשכנזים . 13 '
|
|