שנות ה־50

עמוד:314

הוכפלה האוכלוסיה בזמן זה מ 2 , 000 ו נפש ב 833 ו עד לב 25 , 000 נפש ב 858 ו , היהודים התרבו יותר מכל עדה אחרת , ומספרם , כנראה , כ 0 , 000 ו נפש . נראה שגם הערכתו של תומסון גבוהה מדי . לרעתנו יש לקבל את הנתון של חיימסון , ולהעמיד את גדלה של הקהילה היהודית בירושלים בסוף שנות ה 50 על ב 8 , 000 נפש , כ 4 , 750 ספרדים ולמעלה מ 0 ס 3 , 0 אשכנזים . מקורות שונים גם עומדים על הסיבות לגידול הרב בקהילה היהודית בירושלים בשנות ה 40 וה . 50 לפי ברטלט , למשל , נובע הדבר מעליה לארץ הקודש —כרי למות ולהיקבר בה —וכמעט לא מריבוי טבעי . הוא מדגיש , שהערכת מספר היהודים הוא באומדן , משום שהיהודים מתנגדים בחריפות לעריכת מפקד ( הנוגד את חוקי דתם . ( כן הוא מציין , שמשה מונטפיורי פעל רבות לשיפור תנאי החיים של יהודי ארץ ישראל וירושלים בפרט . גידול הקהילה נתאפשר גם כתוצאה מהכנסתן לשירות של אניות קיטור שהחלו פוקדות את נמלי הארץ . כן חל שיפור בארגון הפנימי של הקהילה היהודית בירושלים , שהיתה מורכבת מ'כוללים' שונים , שדאגו להגדלת סכומי כספי ה'חלוקה' עבור בני עדתם . לונץ מציין כי מאז שנות ה 40 'החלו חברות אניות קיטור לשלוח את אניותיהן ער חופי ארץ ישראל , ומדי שנה בשנה גדל מספר העולים להתאחז בה , כי בינתיים נתבססה התמיכה או החלוקה על יסוד נכון בהשתדלותו של הגאון ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל ושאר גאוני הדור , ולפי מצב הכלכלה בעת ההיא הספיקה להם החלוקה הדלה ( בצירוף העזרה שהשיגו רובם מאת קרוביהם גם בן ע"י הכולל , ונקרא בשם ' מעות יחיד ( ' ללחם צר , ויוכלו לשבת על התורה ועל העבודה' . הגידול המתמיד מצא את ביטויו גם בתיאורים כלליים על התפתחות העיר . בזכרונותיה מציינת הגב' פין , בי בשנים 846 ו863- ו החריף מאד מצב הדיור ברובע היהודי , וקשה מאד היה להשיג דירות . שבר הדירה היה גבוה , ולעתים אף היה צריך לשלמו ל 3 שנים מראש . 51 לראשית 858 ו מוסר גם חיימסון , בי מספר האשכנזים הולך ורב , בעיקר כתוצאה מהעליה מרוסיה . לאחר מלחמת קרים ( 1856 ) גם התחזק מעמד היהודים שחסו בצל המעצמות הזרות . במיוחד סייעו ליהודים המעצמות הפרוטסטנטיות , ובראשן אנגליה . בבר בימי המלחמה בין תורכיה למוחמד עלי ( 1841-1839 ) בחרה אנגליה לשמש 'מגן' לעדות היהודיות ( והדרוזיות ) בארץ , במעין תגובה להזדהות צרפת עם המרוניטים . הקונסול פין מציץ בזכרונותיו , כי כבר ב , 1839 שנה בלבד לאחר הקמת הקונסוליה הבריטית בירושלים , ציווה הלורד פלמרסטון על הקונסול להעניק את חסותו ליהודי העיר הקרושה n גם היהודים מצדם ביקשו את החסות הבריטית , ודרישתם זו נתחזקה אחרי עלילת הדם בדמשק ( 1840 ) ואחרי גירושו של מוחמד עלי באותה השנה . סייע להם , במידה רבה , גם משה מונטפיורי , שפעילותו לטובת יהודי ירושלים הלבה ונתחזקה באותם הימים . הקונסול פין נותן תיאורים מפורטים על תהליך העברת היהודים מנתינות רוסית לנתינות אנגלית , ועל העזרה הרבה הניתנת להם בעניין זה . ו 1 רן מספר אף הוא , כי יהודים אשכנזים המשתקעים בירושלים רוכשים כאן אחת משלוש . 48 תומסון , עמי 559 ( בתרגומו של איש שלום , עמי 49 . ( 451 ברטלט מחדש עמי 83 . , ביקור . 50 . , לונץ , נתיבות ציון . 51 . 1876 , גבי פץ , זברונות , עמי . 52 . 172 חיימסון , א , עמי . 257 עמי 2 נ . 5 חיימסון , א , ; פין , בתרגומו של , . - , , פרידמן , פלמרסטון . . 54 פין , בתרגומו של איש שלום , עמי . 634-631 , 628

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר