סיכום

עמוד:301

סיכום אפשר לקבוע , כי הצלחתה של 'החברה הלונדונית' למשוך חברים חדשים , ובמיוחד יהודים , לחיק כנסייתה היתה מועטת ביותר . למרות הגידול העצום של הקהילה היהודית , מכ 2 , 000 נפש בראשית המאה לכ 1 , 000 ו נפש בסוף שנות ה , 60 ולמרות שמספר רב ביותר מביניהם היו עניים , חולים ומוכי גורל , לא הגיע כנראה מספרם הכולל של המומרים היהודים — שיכלו לזכות בתנאים משופרים ובסכומי כסף גדולים — ל 100 ער סוף שנות ה . 60 כשלון המיסיון הפרוטסטנטי בקרב העדה היהודית הביאו להעביר את פעילותו יותר ויותר אל העדות האחרות בירושלים . במרוצת המאה ה 19 החלה פועלת בירושלים חברת מיסיון פרוטסטנטית אנגלית שניה ' , אגודת המיסיון הכנסייתית' , ( Church Missionary Society ) אלא שזו כיוונה את עיקר פעולתה מראש אל האובלוסיה הערבית . בעת פירוק הבישופות הפרוטסטנטית המשותפת ב 1887 כבר פעלה בארץ חברה מיסיונרית אנגלית שלישית . עם פירוק הבישופות הוקמה במארס של אותה שנה אגודה פרוטסטנטית אנגלית משותפת . בראשה הועמד הבישוף בלית והיא נתמכה תמיכה פיננסית על ידי הקרן הבישופית הירושלמית ועל ירי שלוש החברות האנגליות המיסיונריות שפעלו בארץ . נראה בהחלט , כי ריכוז הפעילות המיסיונרית האנגלית בירושלים כלפי הקהילה היהודית בלבד . 85 שרר , עמי . 86 . 181—177 פיארוטי , עמי . 269 . 87 הלסטד , עמי . 88 . 172 , 164 פרנקל , עמי ; 191-190 גר"בסקי ( מיסיון ) מציין , כי 309 איש , מגיל בר עונשין ומעלה , המירו את דתם בכנסיה ( האנגליקנית ) מ 4 ג 8 ו ועד . 1914 הוא מונה את מספרי המומרים בבל שנה ושנה , מפרט בקשר לידועים שבהם , ומביא שמות של רבים מביניהם . . 8 » לונץ , ירושלים ( אנגלית , 1882 , ( שנה שניה , ענו' . 90 . 89-88 ברקר , ( 1912 ) עמי ; 22 על הבישוף בלית ראה גם בספרו של גיסופ המצויץ אצל איש שלום ( עמי . ( 808 פעילות זו , שהרי ברור שכל כתה דתית תנסה לצור נפשות ו אלא שבעדה הפרוטסטנטית הפעילות אינה רבה . כך , למשל , הוא טוען , שבבית ההארחה הפרוסי לא מתקיימת שום פעילות בזאת . עוד הוא טוען , שצריך להזים במקצת את השמועות המופצות על המיסיון הפרוסי אנגלי בירושלים . מטרתם העיקרית היא חינוך בני העיר , ובכך זכו להישגים חשובים : הם עושים שרוח שאין להטיל ספק בתועלתו . בתי הספר שלהם הם ללא ספק הטובים ביותר ומוסד הדיאקוניסיות דואג בצורה נאותה לטיפול בחולים . כן עושה בית ההארחה הפרוסי לקליטת צליינים ותיירים . בראשית שנות ה 60 מוסר פיארוטי , כי ב ס 184 נוסד מיסיון פרוטסטנטי עבור היהודים , אך במשך 23 שנות פעולתו לא הצטרפו אליו יותר מ 50 ו איש . הלסטד מסכם את פעילות המיסיון הלונדוני בארץ עד 866 ו ומציין כי בשלוש השנים הראשונות הצטרפו אליו רק 9 ו איש . בסוף 844 ו הצטרפו , 54 ועוד 10 נטבלו אך עדיין לא נתקבלו כחברים . ב / 2 ו 185 הגיע מספר המצטרפים לכנסיה ל 88 מבוגרים ו 43 ילדים , אך רק 37 מהמבוגרים ו 25 מהילדים היו יהודים . פרנקל מייחס למיסיון הצלחה רבה למרי . לאחר ביקורו בארץ ב 1856 הוא מוסר , כי במיסיון האנגלי 31 ו יהודים מומרים71— אשכנזים ו 60 מארצות אחרות ( רק 4 יהודים אוסטרים התאסלמו . 88 ( נתונים אלה נראים גבוהים ובלתי מדויקים . גם לונץ מוסר פרטים על פעילותו הרבה של המיסיון הפרוטסטנטי בירושלים ועל המוסדות השונים שהקים , אלא שתאריכיו אינם תמיד מדויקים ואין הוא מפרט את כל המוסדות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא