המיסיון והקהילה היהודית; מומרים יהודים וגידול הקהילה הפרוטסטנטית

עמוד:299

כבר רבות . כאן לא נרחיב את הדיבור בנושא זה ונסתפק בכמה עדויות שתצבענה על צורת פעילותו של המיסיון בעיר העתיקה , במיוחד בתקופתה הראשונה . להבנת הרקע הכללי נדגיש רק , בי פעילות זו התרכזה בין היהודים , בין היתר גם בגלל ההשקפה שתהליך שיבת היהודים לציון תוך התנצרותם הוא שלב חשוב בגאולה . אמונה זו , שהיתה פופולארית ביותר בקרב הציבור האנגלי בראשית המאה ה , 19 רווחה גם בחוגים חילוניים ובקרב מדינאים , ובך נשמעו בבריטניה בימי הלורד פלמרסטון קולות רבים שקראו לשיבת היהודים לציון ולהתיישבותם בה בסיוע בריטניה . כפי שציינו כבר , לא נמצאה בירושלים בראשית המאה ה 19 כל קהילה פרוטסטנטית . פעילות המיסיון הפרוטסטנטי , במיוחד האנגלי , החלה בשנות ה ם . 3 הפעיל ביותר בו היה המיסיונר ניקולאיסון , ונראה כי הצלחתו לא היתה רבה . ב 1840 מציין אולץ , כי הרברנר ניקולאיסון הוא העוסק בפעילות מיסיונרית בעיר , אולם עד לאותו הזמן נטבלו רק 5 או 6 יהודים , וגם אלה באו משולי החברה היהודית . לדעת אולץ לא הצליח המיסיון כלל לשכנע יהודים , ורק עוררשנאה עזה כלפיו . שטראוס לעומתו ( לסוף שנות ה , ( 40 מעריך כבר יותר את הצלחת המיסיון הפרוטסטנטי . הוא מספר , כי ביום השישי שלפני הפסחא התאספו בכנסיה הפרוטסטנטית דוברי שפות שונות , ולכן נערכו התפילות בשפות שונות . תחילה ערבו 20 יהודים מומרים תפילה בעברית , יותר מאוחר נאמרה תפילה באנגלית , ואחרי הצהריים —בגרמנית . ביום הראשון של הפסחא התמלאה הכנסיה 100 נוצרים פרוטסטנטים , ואחרי הצהריים שוב היתה תפילה בגרמנית . באותה הזדמנות בא גם יהודי אחד ( מאוסטריה ) שהמיר את דתו והוטבל במקום . ראש הקהילה הפרוטסטנטית , ניקולאיסון , נהג לקבל בחגים מתנות מבני עדתו , אך גם ממוסלמים ומיהודים . הנוסע הבריטי אלן מספר , כי שמו של היהודי הראשון שהמיר את דתו , בספטמבר , 1838 היה יוסף . אך למרות ההצלחה היחסית של המיסיון , נראה כי עד 1853 לא הצטרפו לקהילה הפרוטסטנטית , שנקראה 'מיסיון היהודים / יותר מ 32 יהודים 16 ; או 17 נמצאו באמצע לימודיהם . לדברי המיסיונר המומר וודקוק ( 1848 ) קבע הבישוף של ירושלים באגרת מ , 1847 כי מאז 1839 התנצרו בירושלים 31 בוגרים יהודים ו 26 צעירים . הוא מספר , כי ביום שעזב את ירושלים באו 14 יהודים , בני שתי משפחות , מיפו לירושלים , כדי לטבול לנצרות . עוד הוא מספר על טבילתו של רב יהודי מסלוניקי ושמו רבי שופמיבכנסיה הפרוטסטנטית . . מקור אחר מציין , ל 1848 כי 12 או 13 יהודים —גברים ונשים —התנצרו . הם עניים מאד וחסרי עבודה 5 . מהם לומדים סנדלרות , ושניים — חייטות . מקור זה מציץ , כי בבית הספר של המיסיון כ 18 תלמידים . מקור נוסף לשנות ה 40 מוסר , בי עד , 1847 מקץ 13 שנה של פעילות מיסיונרית , התנצרו 60 איש . טובלר אומר , כי ב 1845 השתתפו בתפילות בכנסיה האנגליקנית הפרוטסטנטית יותר מ 100 איש , וכי זה גידול עצום לעומת 15 שנה קודם . הוא גם מוסר פרטים על יהודים שהוטבלו לנצרות , בציון שמות ותאריכים . עם זאת הוא מבקר קשות את דרכי פעולתו של המיסיון ומתאר את הסבל הנגרם למשפחות עקב התפלגותן . לטענתו אין לראות במספר המומרים הצלחה כלל וכלל בהתחשב ברלותם של היהודים . לרעתו אין למיסיון כל מקום בריכוז של יהודים קנאים כמו בירושלים . רק . 73 גלבר , שאלת א-י , עמי , 44-44 ובנספח , עמי . 41—1 . 74 אולין , ב , עמי 3 ו 14-3 ג . . 75 שטראוס , עמי 71 ו80- ו . . 76 אלן , עמי 9 וו ; וראהגם : דיפווי , א , עמי 9 ג . 140-1 . 77 וודקוק , עמי 124 ( בתרגומו של איש שלום , עמי , 574 וראה ההפניה שם לספרו של פרנקל . 78 . ( מרגוליות , עמי . 294 . 79 מרטינו , עמי . 468-466

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא