בית־המלאכה לנשים של גב' קופר; 'המטעים התעשייתיים'

עמוד:297

בית המלאכה לנשים של גב'קופד ; 'המטעים התעשייתיים' מוסד פרוטסטנטי נוסף היה בית המלאבה לנשים בהנהלת העלמה קופר ועוזריה . מטרתו היתה להקנות את מלאכת התפירה לנשים יהודיות , ולשמש אחר כך גם מקום עבורה לחלק מהן . אחד המקורות מציין כי בית הספר הוקם ב 1848 והיו בו כ 50 תלמידות . ל ו 85 ו מוסר שולץ , בי בבית הספר המקצועי לנשים לומדות כ 20 בנות יהודיות 4-3 ; מהעדה הספרדית , אחדות מאפריקה ואחת מאיטליה ° . ב 1853 מציין גם פין את דבר קיומו של בית הספר לתפירה ולסריגה לנשים יהודיות בהנהלת העלמה קופר . מספר הנשים שהועסקו שם נע בין 60 ל ' 80 . לתאריך מאוחר יותר , כנראה , הוא מוסר , כי בבית הספר הנ"ל למדו ועבדו 95 נשים , וכן עבדו בבתיהן בהדרכת בית המלאכה 85 נשים נוספות ; ל 80 ו נשים היתה אפוא עבודה , ואלו פירנסו כ 350 נפש . ברטלט 855 ) ו ) מוסר , כי בין המוסדות הבלתי תלויים במיסיון נמצא גם בית הספר למלאכה של העלמה קופר 50 . בנות יהודיות למדו בו תפירה . הוא מרגיש , כי בואם של האירופים לירושלים הביא לפריחה כלכלית גדולה בעיר . לעומתו מספר וורטבט , ( 1856 ) כי במוסד למלאכה לנשים יהודיות של העלמה קופר , המצוי ליד השוק המקורה שבתחתית הרחוב היורד משער יפו והמספק לבנות עבודה במקום נדבת כסף , קיימת גם פעילות מיסיונרית . הוא ביקר במוסר בהזדמנויות שונות , והיה שבע רצון ביותר מן הנקיון והסדר ששלטו בו . היו שם כ 90 נשים שהיו עסוקות במלאכתן ... כשראה אותן היו טרודות ברובן בתפירה או בטוויה . הגברת קופר , מייסדת מוסר זה , משלמת להן תשלום שבועי בעד עבודתן . התוצרת נלקחת לחדר הנקרא יבאזאר' ונמכרת למימון קיומו של המוסד . מבל מקום , הרווחים שמכניס הבאזאר אינם מספיקים בלל ועיקר לכיסוי הוצאות המוסד , ובסופו של דבר הוא תלוי בהרבה בתמיכתם של ידידים נוצרים באנגליה ובשאר מקומות . את המוסד יסרה הגב' קופר לפני כ 7 שנים . בראשונה היה מספר הנשים שביקשו עבודה מועט , אולם הוא גדל מיום ליום , ער שמספרן עלה ... ל . 90 לאור גידול זה נזקקה הגב' קופר לעזרה נוספת , ויש לה עתה 3 עוזרות בעבורה . בשעה שהנשים עסוקות במלאכתן קוראות לפניהן גבירות אלו , העוזרות של הגב' קופר פרקים מהתנ"ך ומהברית החדשה בלשון הספרדית . מפעל יצרני נוסף שהקימו הפרוטסטנטים בירושלים היה 'המטעים התעשייתיים . ' מטרתו היתה להעסיק יהודים עניים בחקלאות , בחלקת אדמה שנמצאה צפונה לעיר , מרחק הליכה של במחצית השעה . " את השטחים נדבו יהודים מאנגליה , הורו וארצות הברית . במקום ניטעו עצי זית ועצי תות , ומאוחר יותר הוסיפו גפנים . על מפעל זה נרחיב את הדיבור בחלק השני של חיבורנו , כשנעסוק בעיר שמחוץ לחומות . בסכמו את פעילות המיסיון בירושלים מציין פרנקל ( 1856 ) בין היתר את בית הספר לתפירה , המספק פרנסה ל ם 100-8 נשים , ואת בית הספר למלאכה , שבו לומדים 6 נערים נגרות , וכן את המטעים החקלאיים המפרנסים ב 00 ו פועלים ( משכורת העבודה ליום 4— פיאסטר . 67 ( בראשית שנות ה ם 6 מונה פיארוטי את המפעלים הפרוטסטנטיים דלקמן ; בית ספר לנערים , בית ספר לנערות , בית ספר לנערות המנוהל בידי הדיאקוניסיות הפרוסיות , בית חולים תחת . 59 טובלר , דפי זכרון , עמי 450-444 ; פטרמן , א , עמי . 216-215 וראה גם : איש שלום , עמי , 674 ומקומות נוספים אצלו . . 60 שולץ , הארץ הקדושה , עמי 24 ו25- ו . . 62 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 61 . 70 פץ , זמנים סוערים , א , עמי ; 125 ב , עמי ו . 63 . 32 ברטלט , ביקור מחדש , עמי . 64 . 48 וורטבט , ב , עמי , 220-219 מצוטט מאיש שלום , עמי ; 674 וראה גם : ריפווי , עמי 8 גו9- ג . 65 . 1 זהו השטח שנודע בשם יפרם אברהם / . 66 טובלר , רפי זכרון , עמי . 418-405 . 67 פרנקל , עמי . t 9 j-190

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא