|
|
עמוד:294
בדת וידע מקצועי , והופכים לבעלי מלאכה נוצרים . כל אחד בוחר לו מקצוע לפי רצונו ולומד אותו אצל בעלי מלאכה נוצרים . למוסד שייך בית מלאבה לעיבוד עץ זית , השוכן בבית שממול לבית הספר . שולץ , ( 1851 ) המבנה את המקום 'בית המומרים הפרוטסטנטי , ' מציין , בי קשור לו גם בית מלאכה גדול שבו מלמדים מלאכות שונות . יש למוסד גם 'בזאר , ' שבו אפשר לקנות מוצרים שונים מתוצרת בית המלאכה וכל מיני מזכרות מזרחיות . המחירים קבועים אך גבוהים והכסף מוקדש למוסד ' . בית המומרים' עצמו גדול ומתאים מאד למטרתו . הוא נקנה ב 700 לי"ש , וכסכום הזה עלו גם הריהוט והציוד . ברכישתו קשורה הנדבנית האנגליה הידועה באררה קאטס . רווקים יהודים המגלים נטיה לנצרות מתקבלים באן , מתחנכים לנצרות ורוכשים מקצועות שונים ; הם חייבים לעבור תקופת נסיון . יושב הראש של המוסר הוא מומר יהודי פולני ושמו הירשון ; אשתו האנגליה מנהלת בית ספר לבנות ובו 18 בנות . בפעולה המיסיונרית עוסקים ניקולאיסון ועוד שניים,- אחר מהם מומר יהודי . דיפווי ( 1856 ) מוסר , בי במוסד זה , המכונה במקורות גם 'בית התעשיה , ' לומדים עתה 7 צעירים יהודים נגרות , חייטות , וסנדלרות . ברקלי ( 1857 ) מזכיר אף הוא את 'בית התעשיה , ' הנמצא לא הרחק משער דמשק ואומר כי מלמדים שם מיני 'אומנות' . התפתחות המוסדות הפרוטסטנטים בירושלים קיבלה תנופה משהגיע ב 1846 הבישוף גובאט . ו 1 רן מציין , כי פעילותו של הבישוף גובאט בפיתוח בתי הספר בעיר הביאה לידי בך שגם הלטינים והיוונים השתדלו לחזק את מוסדות החינוך שלהם . על ג 1 באט עצמו הוא מספר , כי היה שווייצי במוצאו וכי עבד שנים רבות כמיסיונר באתיופיה ואהב לספר כיצד הגיע בבוחות עצמו למה שהגיע . סטיוארט ( 1854 ) מספר , כי גובאט בנה בעיר שני בתי ספר : אחד לבנות ובו 15 ילדות , בחלקן יהודיות , בחלקן מומרות ובחלקן ערביות נוצריות , ואחר לבנים ובו 40 תלמידים . המורים הם אנגלי , גרמני וערבי . 45 גם הקונסול פין מציין , כי האנגלים היו הראשונים שהכירו בצורך להקים בתי ספר , סמינרים וקולג'ים בעיר . בעקבותיהם הלכו הקתולים , היוונים והארמנים . הוא מספר , כי תייר שביקר בארץ ב 1853 וראה את הצורך הדחוף בחינוך גבוה , תרם את 30 הלירות הראשונות להקמת קולג' אנגלי . הקולג' עתיד היה לשרת לא רק את ילידי פלשתינה , אלא גם תלמידים מכל הלבנט ואף מהודו . הקולג' נפתח ב 7 . 4 . 1854 ובראשו עמד הכומר בימונט . בץ התלמידים היו יהודים , סורים , מרוניטים , יווני ויהורי מומר . בתחילה בל אחד דיבר בשפתו , אך בסוף הטרימסטר דיברו בולם אנגלית . חלקם חיו בפנימיה . בראשית 1855 נאלץ בימונט לחזור לאנגליה , וכתוצאה מכך נסגר הקולג' . ב 1856 מוסר וורטבט , כי בית הספר לנערים מתכונן לעבור להר ציון . הוא מספר , כי גובאט מקים עכשו בהר ציון בית ספר לנערים , ללא הבדל דת . כרגע נמצא המוסד בעיר . הוא כולל בית ספר יומי וגם פנימיה . לומדים בו בממוצע 50 נערים , ולהם 6 מורים . הבישוף גובאט הקים גם בית ספר לנערות ובו כרגע 40-30 תלמידות ; לדברי הקונסול פין הוא פתוח לבנות כל העדות . . 40 פטרמן , א , עמי . 216-215 . 41 שולץ , הארץ הקדושה , עמי 6 גו ; על הירשון ראה ; איש שלום , עמי 594 בהערה ג 1 וראה גם י איזקס , עמי ; 79 וורטבט , ב , עמי . 42 . 221-219 דיפווי , א , עמי . 45 . 153—151 סטיוארט , עמי 1 ס 04-3 ג . ג . 4 ברקלי , עמי 7 ג . 4 « . 454-4 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 44 . 101 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 47 . 100-88 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 48 . 107 וורטבט , ב , עמי ; 209-207 פץ , זמנים סוערים , ב , עמי . 105-101
|
|