|
|
עמוד:289
כנסיית 'ישו הנוצרי' ובחי הקונסול האנגלי והבישוף הפרוטסטנטי נייחד תחילה את הדיבור למבנה אשר שימש במרכז הראשון של העדה הפרוטסטנטית בירושלים —כנסיית 'ישו הנוצרי ; העומדת עד היום מול הכניסה ל'מצורת דור . ' נוסעים שונים בשנות ה ס 4 מספרים על בנייתה של כנסיה זו , הם מציינים כי היסודותלכנסיה הונחו ב ו 84 ו , אולם בנייתה נסתיימה , כנראה , רק ב 848 ו , ואילו חנוכת הבית נערכה ב . 21 . 1 . 1849 חמרי הבניה הובאו ממחצבה בקרבת הכפר ענאתה . הכנסיה אינה גדולה , המבנה שלה פשוט ואין לה מגדל , אך היא יפה מאד ובנויה היטב — בסיגנון המתקרב לסיגנון גוטי —מאבן גיר לבנה ובצורת צלב . הארכיטקט הידוע שיק מציין , בי לבניית הכנסיה הובאו בנאים ממלטה ומבריטניה והתושבים המקומיים למדו מהם את המלאכה . גם רפאלי חוזר על יריעה זו . " במידה מסוימת אפשר לראות במבנה זה את המבנה המודרני הגדול הראשון שנבנה בירושלים בעת החרשה . הבניה נמשכה זמן רב , הואיל ועם חפירת היסודות נתגלו עתיקות , בין השאר אמת מים עתיקה בעומק של 40-20 רגל . עקב כך הופסקה הבניה בצו מיוחד של התורכים . שולץ מוסיף , כי הכנסיה נבנתה למעשה בתור קפלה של הקונסול האנגלי ' רק כך הסכימו התורכים להרשות את בנייתה . הוא אף מעיר , כי חבל שביתו של הקונסול האנגלי , העומד בקרבח מקום , והבנוי מאותה אבן , מאפיל עליה מעט . . 17 אורלי , עמי . 18 . 198-197 שטראוס , עמי ; 255-244 וורקוק , עמי ג 2 ו24- ו ; נווט , עמי . 19 . 221 שיק , רבעון ההברה הגרמנית , יז , עמי ; 266 רפאלי , נוצרים , עמי . 20 . 76-75 שולץ , הארץ הקדושה , עמי ; 94-93 ראה גם : בווט , עמי ו ; 22 וודקוק , עמי ; 124-1 * 3 הלסטד ( עמי ( 165 מביא תרגום של הפירמאן ביחס לבניית כנסיית יישו הנוצרי . ' חשוב בהשכנת שלום ביניהן . כך , למשל , אין לכנסיה הפרוטסטנטית בל חלק בכנסיירדהקבר , וכתוצאה מיניטרליותהי היא זוכה להערכתן של הכתות השונות . כמו כן , בפשטותו של טקס התפילה שלה היא מוחה נגד הסטיות של שאר הכנסיות . לפיכך טוב היה , לרעתו , רעיונו של פרידריך וילהלם הרביעי לאחד לפחות את הפרוטסטנטים של ירושלים תחת בישוף אחד , כי אנשי המזרח הנוטים לפרוטסטנטיות מכירים בצורך שלכנסיה יהיו בישוף אחד וליטורגיה אחת . אף על פי בן עדיין זקוקים היחסים בין הגרמנים והאנגלים לשיפור רב . מאוויו של אורלי לא נתגשמו , וב 887 ו , נתפרקה הבישופות המשותפת . העדה הפרוטסטנטית בירושלים התחלקה אפוא ל 3 חטיבות . 1 אנגליקנית , פרוסית ואמריקנית . את פעילות העדה בעיר בתקופת דיוננו אפשר לחלק ל 3 תקופות משנה : התקופה עד להקמת הבישופות המשותפת , ומוטב , אולי , ער להתמנותו של הבישוף גובאט,- תקופת הבישופות המשותפת , שהיא בעיקר תקופת פעילותו של גובאט , ? והתקופה שאחר כך . בהמשך סקירתנו בפרק זה נתרכז בעיקר בשתי תקופות המשנה הראשונות . נעמוד על המבנים המיוחדים שהקימה עדה נוצרית זו בעיר , על הפעילות המיסיונרית שלה , ובעיקר על המפעלים המיוחדים שליוו פעולה מיסיונרית זו . השפעת הפעילות הפרוטסטנטית היתה עקיפה בעיקרה , בכך שגררה פעילות תגובה מצד הערות שאליהן כוונה . כשעסקנו בעדות הנוצריות האחרות בבר עמדנו על בך , כי חלק גדול ממפעליהן החינוכיים והבריאותיים באו בתגובה על הפעולה המיסיונרית הפרוטסטנטית . גם בהמשך דיוננו , כשנעסוק בקהילה היהודית , נעמוד על התגובות שעוררה אצלה הפעילות הפרוטסטנטית .
|
|