|
|
עמוד:287
הבישופות הפרוטסטנטית ופעילות הפרוטסטנטים האמריקנים נוסעי המאה ה 9 ו מרבים לספר על הקמת הבישופות הפרוטסטנטית בירושלים . שטראוס מוסר , כי מאז התעניינו פרוטסטנטים אמריקנים ( מהכנסיה הפרסביטריאנית האמריקנית ) לראשונה בארץ הקודש והקימו בירושלים תחנת עזרה לנוצרים המזרחיים , חלה התפתחות ניכרת בנוכחות הפרוטסטנטית בירושלים . אחרי גירושו של מוחמד עלי מארץ ישראל החליט מלך פרוסיה , פרידריך וילהלם הרביעי , להקים בישופות בשיתוף עם הכנסיה האנגליקנית והכנסיה הפרוטסטנטית הפרוסית , הן כרי שהייצוג של הכנסיה הגרמנית בירושלים לא ילווה ריב עם הבנסיה האנגלית , והן כדי להגביר את היוקרה של שתי המעצמות הפרוטסטנטיות . לאחר שהבישוף הראשון , אלכסנדר , מת ממחלה , נתמנה במקומו גובאט , והוא נכנס לתפקידו בדצמבר . 1846 הוא התקבל בשמחה רבה על ידי כל הפרוטסטנטים , יהודים רבים (!) וגם נוצרים אחרים , ובייחוד האתיופים , שאת שפתם הכיר . בווט אומר אף הוא , בי הכנסיה הפרוטסטנטית בירושלים הינה דבר חדש , ומקורה ברוח המיסיונרית של אותו הזמן . הוא מציין , כי בשנים 1840-1820 ניסו הרבה מיסיונרים אנגלים ואמריקנים לנצר יהודים בירושלים , אך ללא הצלחה רבה . תחילה היו המיסיונרים מעטים מאר ונמצאו תחת חסות היוונים . ב , 1840 בשעה שהיתה לאנגלים ולפרוסים השפעה רבה על הסולטאן , החליטו להקים כנסיה פרוטסטנטית שתמשיך בנסיונות לנצר יהודים . הבישוף הראשון , שמונה לתפקידו ב , 1841 היה ד"ר אלכסנדר , יהודי פרוסי מומר . הוא מת כעבור 4 שנים . ב 1846 נתמנה לתפקיד זה סמואל גובאט , שהחזיק בתפקיד כ 33 שנים עד למותו ב . 1879 פעולתו בעיר הורגשה ביותר . הבישופות הפרוטסטנטית המשותפת התקיימה ער . 1887 במשך הזמן נתגלו גם האינטרסים השונים של הקבוצות השונות שבתוכה ופרצו סכסוכים , במיוחד בין הגרמנים לאנגלים . לעומתם צמצמו האמריקנים את פעילותם והעבירו את מרכזם לבירות . בסיורו השני בעיר ( 1852 ) מוסר רובינסון , כי הקהילה המיסיונרית האמריקנית בירושלים במעט נתבטלה . המיסיונרים האמריקנים שאצלם התארח ב 1858 עזבו את העיר ב . 1843 האמריקנים היחידים בעיר היו ד"ר ברקלי ומשפחתו . ' וורטבט מספר ב , 1856 בי המיסיונריות האמריקנית בירושלים פסקה כליל כמה שנים קודם . . 6 אסף , עמי 252 המצטט את בזילי , עמי -220ו . 7 . 22 שטראוס , עמי . 8 . 225-224 בווט , עמי 252-248 על גובאט , ראה ו איש שלום , ההערות בעמי , 745 , 702 והספרים על אודותיו שאליהם הוא מפנה . 8 א . על פעילותו של המיסיון האמריקאי אצל הערבים , ראה : גרביל , עמי 4-3 ג . . 9 רובינסון , מחקרים מאוחרים , עמי 64 ו . 0 ו . וורטבט , ב , עמי ו . 222-22 חזרתו של השלטון התורכי לארץ ישראל בשנות ה 40 לא הביאה לצימצום הפעילות המיסיונרית , אלא , אדרבא , להרחבתה . בזילי אומר , כי גירוש המצרים מהארץ פתח את שעריה למיסיונים , ואלה הסתערו עליה לכבשה באמצעים תרבותיים דתיים ופילאנחרופיים . פעיל ביותר היה המיסיון הפרוטסטנטי , שכן השלטון התורכי החוזר לירושלים נעזר לצרכי דחיקתו של מוחמד עלי , בבריטניה ובפרוסיה , שתיהן מעצמות פרוטסטנטיות ראשונות במעלה . כרי להקל על פעילות הפרוטסטנטים בירושלים הוצע במגעים בין מלך פרוסיה , פרירריך וילהלם הרביעי , מלכת אנגליה והבישוף של קנטרברי להקים בישופות פרוטסטנטית משותפת בירושלים שתייצג את כל המיסיונים הפרוטסטנטיים , ושמעמד בישופות זו יהיה של 'בישוף בירושלים' ולא של היבישוף של ירושלים , ' ברי למנוע ריב סמכויות עם יתר הכנסיות הנוצריות .
|
|