הרובע הארמני : הכנסיה והמנזר

עמוד:278

הרובע הארמני : הכנסיה והמנזר על גודל אוכלוסייתה של העדה הארמנית ועל דבר היותה הערה הנוצרית השלישית בגודלה בירושלים במשך רובה של המאה ה 9 ו עמדנו כבר בדיוננו על האובלוסיה הנוצרית בעיר . נתרכז כאן בעיקר במגורי בני העדה ברובע הארמני בירושלים של המאה ה 9 ו . למושג 'הרובע הארמני' אפשר לייחס שתי משמעויות , רחבה ומצומצמת . טובלר ייחס לו את המשמעות הרחבה , בחלקו את ירושלים ל 4 רבעים ו ארמני ונוצרי במערב , יהודי ומוסלמי במזרח . הוא קובע , כי הרובע הארמני שוכן על 'הר ציוך שבתוך העיר העתיקה , בדרום מערב העיר , וכי הוא גובל ברחוב רור בצפון , בחומת העיר במערב ובדרום ובשוק אל שוסור ורובע א רגיבאין ( הרובע היהודי לערך —י . ב ( . במזרח . לדבריו שייכים לרובע זה גם מצודת 'מגדל דוד' וגם הקסרקטינים החדשים שבתחומיה . שם הרובע בא לו משתי הכנסיות הארמניות שבתחומיו ומהאובלוסיה הארמנית המהווה בו רוב . טובלר מדגיש , כי מקומו של הרובע נחשב לבריא וליפה . 33 פטרמן , א , עמי . 35 . 226 פרס , ספר המסעות , עמי 3 גל . . 34 ריציי , עמי . 36 . 222 ראה למשל : נורוב , א , עמי 4 ו 5-2 ו . 37 . 2 וויליאמז , א , תוספת , רברי הסבר למסי ו 2 במפה . הוא מתכוון למבנה היקישלה' שנבנה ב 7 ג 8 ו ( לעיל , עמי גגו . 38 . ( סטיוארט , עמי . 292 הוא אף מדגיש כי לא ביקר אותם , והדבר מחזק את המחשבה כי עדתם אכן לא התקיימה בעיר באותו הזמן . כי הבישוף עבר לבת המרוניטית ומכרם שלא כדין , החזיר אותם ליעקוביטים ; לכן יש לאנשי הבמורה היעקוביטים יחס של כבור לקונסול הפרוסי . פטרמן מוסיף , כי אץ העדה אלא משפחה אחת , ומלבדה נמצאים עור שני כמרים והבישוף , החיים במנזר קטן על 'הר ציון' ( שבין החומות . ( הם טוענים שהכנסיה שלהם , ששופצה ב , 1848 היא העתיקה ביותר ומוקדשת ליעקוב הקדוש . הנזירים חובשים תרבוש שחור , מתחתיו כיפה לבנה ומעליה עוד צעיף שחור המוסתר על ידי הגלימה . הם מתפללים יום יום 7 פעמים 41 פעמים בין חצות הלילה לצהרי היום , ו 3 פעמים בין צהרי היום וחצות הלילה 4 , פעמים הם מתפללים בתאיהם ו 3 פעמים בכנסיה . ב 856 ו מוסר מקור אחר , כי המנזר הסורי נמצא לא רחוק מכנסיית סט . ג'יימס , וכי הוא גדול ויכול להכיל בהרווחה 500-450 מתפללים ; כמה שנים קורם נמצאו כאן שרידי כנסיה גותית . על כל פנים היה מספר הנוצרים הסורים בירושלים , במחצית הראשונה של המאה ה , 19 מועט ביותר . גם פרס , בראשית תקופת המנדט הבריטי , מוסר , כי הסורים שבעיר העתיקה הם סורים יעקוביטים , להם כנסיה אחת ומספרם בסך הכל כ ס 2 נפש . בקרבת המנזר הסורי נתגלו גם אתרים היסטוריים . נוסעים אחדים מציינים את שרידי הבית שבו גר תומס הקדוש , את הבית של מריה אמו של יוחנן מרקוס , ואת שרידי שער הברזל שנפתח מעצמו לפני פטרוס כשהמלאך הובילו מבית הסוהר שברח ממנו . וויליאמז מציין , כי ממערב למנזר ישנו ביתן חדש ומגרש אימונים . כאשר חפרו יסודות לביתן זה נתגלו קירות ומבנים עתיקים של בית בד ועמודים עתיקים . ערה נוצרית קטנה שנקדיש לה מלים ספורות בלבד , היא הערה המרוניטית . מתוך ספרות המאה ה 9 ו קשה לברר עד כמה התקיימה עדה כזו בעיר במאה זו . סטיוארט 854 ) ו ) מציין אמנם , כי למרוניטים , כמו לקופטים וליעקוביטים , מספר מנזרים בירושלים , אך מוסיף , כי מספר המאמינים שלהם בעיר קטן יחסית , ובי השפעתם על אוכלוסיית הסביבה היא אפסית . יתכן שטעה בציינו את רבר קיומה של ערה וו בזמן ביקורו . מקורות אחרים אינם מציינים כלל את דבר קיומה של ערה זו בעיר ; יהא אשר יהא , אף אם נתקיימה ברור בי היתה קטנה ביותר .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא