|
|
עמוד:252
ושם נשארים עד יום 'התחיה מחדש' ( אנסטאזיה . ( לכן היה זרם צליינים מתמיד בין הירדן לירושלים . כבר יום קודם המתה העיר מצליינים וקיבלה מראה של יריד תוסס . שורות שורות של גמלים עמוסי משאות ושל סוסים עברו ברחובות , וכל הלילה נשמע רעש הצליינים המגיעים לעיר . לפעמים נלווה אל הצליינים במסעם אל הירדן מתורגמן מהמנזר היווני . בתקופה שלפני הפסחא מתמלאת הדרך מן המנזר היווני עד לכנסיה ולרחבה שלפניה במוכרי צלבים , תמונות קדושים וכוי — בעיקר מבית לחם . במשך היום הופכת לא רק הרחבה אלא גם הכנסיה לשוק ; מוכרים שם מיני מאכל , וההמון מטייל , מעשן ושותה קפה . לדברי נורוב , המתפללים הנוצרים הם בעיקרם ערבים מהאזורים שמעבר ליררן ומסביבת דמשק . לבושם ערבי ותרבושיהם כשל נוצרים ממצרים ומחבש . טקסי התפילה נערכים בדרך כלל בלילה , כי ביום יש הפרעות מצד זרים . הטקסים נערכים בנפרד ללאומים השונים . במרוצת השבוע יש טקסים שונים : של המשיחה הקרושה , רחיצת הרגליים הקדושה — וחוזים בהם המוני העם . ביום השישי מתחילות התהלוכות הצנועות יחסית של הסורים והקופטים , ואחריהן התהלוכה המפוארת של הארמנים . התהלוכה הלטינית מתחילה בכנסיה הלטינית ועוברת דרך כל ההיכל , ומשתתפים בה נזירים מן המסדר הצרפתי . בתום הטקס הלטיני מתחילה תהלוכת שחזור צליבתו של ישו . שטראוס 845 ) ו ) מוסיף , כי התהלוכה הלטינית מתחילה בקפלה של הלטינים , ובי ליד בל קפלה מזמרים זמירות באיטלקית , ספרדית , גרמנית , אנגלית , צרפתית , יוונית וערבית . אחר כך נושאים את הצלב לגולגותא , וחוזרים וגומרים את הטקס בקבר הקדוש , שם , במשך כל הזמן , כרעו אנשים ברך והתפללו . בטקס קבלת האש הקדושה , וגם לפניו ולאחריו , מלאה כנסיית הקבר רעש והמולה ויש הרבה תקריות . רק בקושי עולה בידי שוטרי המשמר התורכי לרסן את האנשים המשולהבים בקתות רובים . הפחה התורכי נוכח בכל שנה בטקס קבלת האש הקדושה , ועם הגיעו מתחילה התהלוכה הפותחת את הטקס , הודות למאמצים גדולים ביותר של החיילים התורכים הצליחו אנשי הכמורה לסובב את הקפלה של הקבר הקדוש פעמיים . עבור הזכות לקבל את האש מידו של הפטריארך משלמים כל שנה סכומי כסף גדולים . הארמנים רצו מזמן לבטל רעה זו , אך היוונים מתנגדים , כי אינם רוצים להטיל כתם של רמאים על קודמיהם , ובגלל האמונה החזקה של העם בנוהג הזה , שביטולו עלול לגרום לצמצום רב במספר הצליינים . עד לזמן הטקס התגוררו צליינים רבים גברים , נשים וטף , בכנסיית הקבר , אכלו , שתו וישנו שם . שולץ ( 1851 ) מספר , כי טקס האש הקרושה מושך את בל ההמון הירושלמי , מיוונים ועד מוסלמים . ההמון הרב המצטופף בכנסיה אינו נוהג כמתחייב מכבוד המקום , ובכל מקום נשמעים צחוק וצעקות , או שרוקדים , אוכלים וכר . הארמנים מתנהגים בצורה הנאותה ביותר , והם נמצאים בצדה . בטקס , וכמובן נמצא שם המשמר התורכי חמוש ברובים —לולא הם היה נשפך דם . לרוב נמשך הטקס עד 2 אחר הצהריים , עד שהבישופים הארמני והיווני מורידים את האש הקדושה ( מהשמיים ) ומושיטים אותה החוצה מהקפלה של המלאכים שליד מערת הקבר . כאן מגיעה התרגשות ההמונים לשיאה ; הרבה פעמים קורה שיש פצועים , והיו אף מקרים שאנשים נמחצו למוות , מאותה אש קרושה מדליקים הכל את נרותיהם , במישרין או נר מנר . האש הזאת מביאה ברכה לבית ומגינה מפני מחלות ובו / בגלל אי הסרר אסרה הממשלה התורכית את קיום הטקס בליל יום ראשון , היום הראשון של החג , ומקדימים אותו ביום אחד . בערב שלפני הטקס עורכים הפרנציסקנים תהלוכה בכנסיה אל אבן המשיחה , ובאן עורך את המשיחה ראש הפרנציסקנים במזרח התיכון , אחר כך ממשיכים לקפלה של הקבר הקרוש . בל הזמן נאמרות תפילות ודרשות בשפות שונות . אם בי היו . 84 נורוב , א , עמי ג 78-7 . 85 שטראוס , עמי 9 ג -2ג . 24
|
|