אוכלוסיית הקהילה הנוצרית בראשית המאה

עמוד:224

אוכלוסיית הקהילה הנוצרית בראשית המאה בראשית המאה ה 19 נמצאה בירושלים קהילה נוצרית קטנה . המספרים במקורות הנוסעים המערביים לגבי גדלן של הכיתות הנוצריות השונות שבעיר דומים בדרך כלל , כנראה משום שהנתונים נתקבלו מאותם המקורות — ראשיהן ונציגיהן של הכיתות הנוצריות שבעיר . יתכן שאף השלטונות העותימאניים נעזרו בנציגי העדות לצורך רישומיהם . בראשית המאה הקיפה הקהילה הנוצרית בירושלים 1 / 3 מאוכלוסיית העיר . היא נחלקה ל 3 עדות עיקריות : יוונים אורתודוכסים , לטינים וארמנים , ול 3 ערות קטנות נוספות : קופטים , אתיופים וסורים . זטצן ( 1806 ) מוסר את הנתונים האלה : יוונים אורתודוכסיט ; 1 , 400— לטינים ; 800— ארמנים ; 500— קופטים ; 50— אתיופים ; 13— סורים . 11— סך הכל 2 , 774— נפש . נתונים אלה קיבל מהמושל התורכי בעיר , וכן התעניין בדבר אצל העדות השונות . עד שנות ה 40 נוקבים נוסעים נוספים רבים במספר הקרוב לרוב לזה של זטצן ( ב 3 , 000 נפש , ( אך אינם מפרטים , בדרך כלל , את החלוקה בין הכיתות וגם אינם מציינים את המקורות להערכותיהמ לגבי כלל האובלוסיה או ערות אחרות . יש נוסעים הנוקבים ביחס לעדה הנוצרית במספרים שאינם מתקבלים על הדעת . אל עבאסי , ( 1807 ) למשל , נוקב במספר של כ 30 , 000 נפש לכלל אוכלוסיית העיר , ומתוך זה לפחות 20 , 000 נוצרים . נראה אפוא , כי גם כאן עלינו לנהוג כפי שנהגנו לגבי העדה המוסלמית —להתעלם ממספרי ההערכה הכלליים והבלתי מבוססים של המקורות השונים ולהסתמך רק על מספרים של אלה מהם הנשענים על מקורות הנראים מהימנים יחסית . המקור השני הנראה כמהימן , יחסית , הוא רובינסון . על התייחסותו הרצינית לנושא של אוכלוסיית העיר עמדנו כבר בדיון המקביל לגבי העדה המוסלמית ( עמ' . ( 156 רובינסון מציין כי קיבל את נתוניו מהשלטונות המקומיים , ומאחר שאלה מתייחסים , לדבריו , רק לזכרים מבוגרים ( מעל גיל 18 , ( 20 הוא מכפילם פי . 4 באשר ליוונים האורתורוכסים מציע רובינסון לתקן במקצת את נתוני השלטונות , ואלה נתוניו י יוונים אורתודוכסים , זכרים מבוגרים רשומים , 400 — יש לתקן ל , 460 ומכאן שאוכלוסייתם הכללית לפי הנתונים 600— ו , ולאחר התיקון ; 1840— לטינים , רשומים , 260— סך הכל כ ; 1040 ארמנים , רשומים , 130— סך הכל ; 520— תוך עיגול המספר מעריך רובינסון את כלל האוכלוסיה הנוצרית ל 3 , 500 נפש . ללא עיגול המספר ובלי לתקן את מספר היוונים האורתודובסים יהיה המספר הכללי 3 , 160 נפש , ובתוספת הכיתות הקטנות שלא . 10 זטצן , ב , עמי . 18 וי . אל עבאסי ( עלי ביי , ( ב , עמי 2 . 242 ו . רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 86-80 הופעתן של הקונסוליות שינתה במידה רבה אף את נופה הכללי של ירושלים . גורם חדש וזר זה , שהחל מכה שרשים בעיר ומטביע חותמו עליה בתקופת דיוננו , המשיך להתבצר ולהתחזק בה לכל אורך התקופה . הקונסולים לא היו נבונים לקבל אלא את הוראות ממשלותיהם , ונציגותם החלה להוות בירושלים מעין ממשלה בזעיר אנפין \ מדו"חותיהם נראה באילו התייחסו הקונסולים אל הארץ כאל טריטוריה המשועבדת להם . נוסף לבך היה בעצם נוכחותם בעיר משום עידוד לתהליך המוררניזאציה וההתפתחות של ירושלים . היו אלה הקונסולים אשר בנו , או עוררו את הקמת הבניינים החדשים הראשונים בעיר העתיקה ומחוצה לה . אפשר אפוא לומר בהחלט , כי הם שימשו חלוצים ומתווי דרך בהתפתחותה המודרנית של העיר בעת החדשה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר