|
|
עמוד:222
לקדמותן את זכויות האחזקה של כנסיית הקבר ובנסיית המולד , המשותפות לכל העדות . במשך במאה שנה נתפסו כנסיות אלו בידי האורתודוכסים , שהחזיקו בהן באורח ממשי . לעומת זאת הסתמכה רוסיה על התנאים שנקבעו בימי הכיבוש הערבי , כאשר הכנסיה האורתודוכסית ייצגה את הנצרות בארץ ובירושלים . הצאר התנגד בכל תוקף לשינויים כלשהם במצב הקיים , והשגריר הרוסי בקושטא הודיע , כי אם ייפגע הסטאטוס קוו יעזוב את הבירה התורכית תוך יממה . כנגדו איים שגריר צרפת , כי הצי הצרפתי עלול להטיל מצור על מצרי הדרדנלים . לשווא ניסה 'השער העליון' לספק את דרישות שני הצדדים , בהעלותו הצעות שונות בדבר מינוי ועדות בוררות או הפעלת גורמים אחרים שימצאו נוסחת פשרה בין המחנות היריבים . התיווכים לא הועילו וב 1853 פרצה מלחמת קרים . בפעם השלישית , אחרי פלישת נפוליון וכיבוש מוחמד עלי , חזרה ארץ ישראל אל מרכז ההתעניינות העולמית , בשמשה עילה להתלקחותה של מלחמת דמים . המערכה עצמה התנהלה מחוץ לגבולות הארץ , אך חוזה השלום שנחתם עם סיומה שם לאל את תביעות רוסיה ( סעיף ( 9 והביא להגברה נוספת בהשפעת ארצות אירופה על הנעשה בתחומי הארץ הקדושה . בדיוננו על המשטר העות'מאני עמדנו כבר על השינויים שחלו בתחוקת המרינה כתוצאה מחוזה השלום שנחתם לאחר מלחמת קרים . נציין כאן לגבי הלא מוסלמים , כי כבל שגברה תלותו של השלטון העות'מאני במעצמות האירופיות וככל שמשטר הקפיטולאציות הלך ונתבסס , כך הלך ונעשה מצבם של אלה בירושלים נוח יותר , שכן המעצמות ניצלו את זכויות השיפוט וההגנה שניתנו להן על נתיניהם בתורכיה , וכל פגיעה בנתין זר גררה אחריה התערבות תקיפה מצד מייצגו הקונסול , שהקפיד לבל תיפגע יוקרת מדינתו . לא לחינם רבו המבקשים את חסות הקונסולים הזרים , ואלפים מבני העדות הנוצריות , וכן המיעוט היהודי בארץ שהלך וגדל מאד במרוצת המאה , הפכו לאנשי חסותם של נציגי המדינות , הבריטים , האוסטרים , הגרמנים הצרפתים , הרוסים ואחרים . הקונסולים עצמם ניאותו לקבל תחת אפוטרופסותם בני עמים ומיעוטים שונים , מתוך מגמה להרחיב על ידי בך את השפעתם על ענייניה הפנימיים של תורכיה . לקראת סוף המאה מציינים מקורות שונים , כי הקונסולים בירושלים היוו 'חברה' בפני עצמה , אשר התקוטטו אלה עם אלה על זכויות בכורה ועדיפויות שונות . גם על זכויותיהם השונות עומדים מקורות רבים . מדריך היבדקר / למשל , מוסר ב , 1876 כי לקונסולים במזרח זכויות אקסטריטוריאליות , ובי לקונסולים האמריקני והאנגלי ( בירושלים ובבירות , ורק במקומות אלה ) זכויות משפטיות בכל הבעיות האזרחיות שבין אנשי ארצותיהם לבין עצמם , ובן בינם לבין זרים . הוא אף מעיר , כי רשות לבקר במסגדים אפשר לקבל רק באמצעות הקונסוליות . על ההשפעה הרבה שהיתה לקונסולים בהתפתחות ירושלים בכלל והעדה היהודית בפרט , נעמוד במקומות שונים בהמשך חיבורנו , אך נובל כבר כאן להקדים ולומר , כי אין לתאר את גידולה והתפתחותה של ירושלים במאה ה 9 ו ללא המעמד המיוחד של הקונסולים הזרים בעיר , מעמד שנתן להם את האפשרות לשמור על האינטרסים של נתיניהם לאור מערכת הזכויות המיוחדות של חוקת הקפיטולאציות . מעמד זה של החסות הקונסולארית הוא אף שנתן אפשרות קיום והתפתחות לקהילה היהודית , שהיתה הגורם הדינאמי ביותר בהתפתחות העיר במאה ה . 19 . 7 בן צבי - , " , , והמקורות . 8 . על החסות שנתנו הקונסולים לבני העדות השונות , ובמיוחד ליהודים , נעמוד בהמשך חיבורנו . שריון בזכרונוחיו , למשל , עומר על הזכויות המשפטיות שהיו לקונסולים . משפטים של נתינים זרים נערכו אצל הקונסול , אך משפט בין נתין זר ונתין עוחימאני נערך בבית משפט עותימאני . בית המשפט העותימאני רשאי היה להזמין נתין זר רק באמצעות הקונסול שלו , ובשעת הדיון נכח פקיר מהקונסוליה כדי לשמור על זכויות נתינו . . 9 בדקר ( 1876 ) ( בצילום יכרטאי , עמי , ( 19-18 וראה לעיל הערה ג .
|
|