|
|
עמוד:215
מדרגות העולות אל החומה , ובצד זה נמצא חדר שני ואף בו אבנים עתיקות גדולות . רובינסון משייך אותן ל'חומה השניה' של העיר בימי הבית השני . גם טובלר ( בשנות ה ( 40 מציין , כי ליד שער שכם ניתן להבחין בבניה עתיקה . 69 ב 1876 מציין מדריך 'בדקר , ' כי בחפירות שנערכו כאן נתגלה מתחת לשער הנוכחי שער עתיק . כן נתגלו בור מים ושרידי חומה — כנראה מימי הצלבנים . מתחת לשערים יש חדרים תת קרקעיים , בנויים אבנים גדולות . עם היציאה מהחומות במחצית השניה של המאה שוב מילא שער שכם תפקיד חשוב , באשר שכונות ומבנים חשובים נבנו ממולו וצירי תנועה חשובים יצאו ממנו — ציר רחוב הנביאים לכיוון יפו וציר דרך שכם ; אך באלה נעסוק בחל ק השני של חיבורנו . עוברת חדירתם של מוסדות ואובלוסיה לא מוסלמיים ( יהודים , נוצרים ואירופים ) לתוך הרובע המוסלמי בהקף נרחב , מחזקת את המסקנות שהסקנו לעיל בדיונינו בשלטון העות'מאני ובעדה המוסלמית , כי אלה היו הגורמים הפחות פעילים בהתפתחותה של העיר במאה ה . 19 דלילות יחסית של האוכלוסיה ושטחים ריקים באיזור המוסלמי , וכן אי גידול יחסי באוכלוסיה המוסלמית ואי הבניה בשטחים הריקים על ידי המוסלמים גרמו לכך , שהיסודות הפעילים האחרים . יהודים , נוצרים ואירופים , החלו לחדור יותר ויותר לתוך האיזור ולמלא אותו . חדירת היסודות הלא מוסלמיים לכאן היוותה אך שלב בתהליך התפשטותם הכללי , שלב מעבר שקרם לתהליך התנחלותם מחוץ לחומות . מאוחר יותר משהתחוק תהליך אחרון זה נסתיים שלב המעבר ובא הקץ על תהליך החדירה וההתפשטות של יסודות לא מוסלמיים לאיזור המוסלמי . . 69 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי ג . 70 . 464-44 בדקר 0876 ) ( בצילום יכרטאי , עמי . ( 134
|
|