הסראיא ומבנים תפקודיים מוסלמיים נוספים

עמוד:192

הסראיא ומבנים תפקודיים מוסלמיים נוספים מרכז שלטוני עות'מאני נוסף ברובע המוסלמי במחצית השניה של המאה ה 19 היה בניין הסראיא הגדול , המצוי כיום ברחוב עקבתא תבייה . העתון 'חבצלת' מוסרב , 1872 בי השר נאזיף פחה הורה לשפץ את 'חורבת הלני המלכה' כדי שתשמש אכסניה לבתי המשפט של העיר ומשכן רחב ידיים ומהודר לפחת ירושלים . במחצית הראשונה של המאה מבונה הבניין במקום זה א תכייה וכן בית החולים , או האכסניה של הלנה . זטצן מספר , ( 1806 ) בי לא הרחק מבניין המושל , קצת הלאה לאכסניית הדרווישים ההודים , נמצא מבנה נאה הנקרא 'א תכייה , ' והוא משמש מוסד סער , שבו מקבלים צליינים ונוסעים עניים מזון חינם . קירותיו החיצוניים עשויים שיש חלק , אולם הוא רעוע מאד . טרנר ( 1815 ) מספר אף הוא , בי ביקר ב'מטבח הלנה , ' שהוא בניין רב מידות ומרשים , בנוי כהלכה משיש צהבהב , ולו שתי דלתות בנויות בסגנון מיוחד . זהו מטבח בחסות הסולטאן , שנועד לעניים ולמטיילים מוסלמים . התורכים חילקו את המבנה למספר חדרים , בחלקם אורוות ובחלקם תנורים , ומלמעלה בנו מסגר ובית מרחץ . יש במטבח ( שלו כיפה קטנה הנתמכת על 4 עמודים עלובים ) כמה מהקלחות המקוריות שלו . לפעמים נשלח הנה מקושטא פקח לכבודו של אורח חשוב , ואז סובלים העניים , שכן הקצבת המזון מנוצלת כולה על ידי האורחים . וויליאמז ( בשנות ה ( 40 מציין , כי בערך ממול לבית הקונסול הפרוסי נמצא ח'אן א תכייה , הידוע . 25 ראה המפות המתאימות . על מקורותיהם ראה בפרק המבוא בנושא המיפוי . 25 א . במפת האדמירלות אצל וויליאמז ( 1849 ) כבר מסומן ביתו הפרטי של הפחה בפינה הצפונית מערבית של הר הבית . . 26 לגרלף , עמי 250 ( עברית , ב , עמי 87 ג . ( 588- ראה שם כל הסיפור על בראם פחה . . 27 השקפה , י"א בתשרי תרס"ד , שנה חמישית , גליון ב , עמי וו . . 28 חבצלת , כ"ט בתשרי תרל"ג , שנה שלישית , גליון ב , עמי . 29 14 זטצן , ב , עמי 6 ג . . 30 טרנר , ב , עמי . 268-267 יותר , כזו של ון רה ולדה ( 1857 ) וווילסון 1865 ) . 25 ( מאודור יותר חלה הפרדה בין מקום המגורים של הפחה וקסרקטין הצבא . הקסרקטין נשאר במקום עד לסוף התקופה העות'מאנית וחשיבותו המרובה היתה בשליטה על הר הבית , מקום שבו התקהלו המוני מוסלמים בימי שישי ובמועדיהם . לעומת זה נדר מקום מגורי הפחה בתחילה לפינה הצפונית מערבית של הר הבית , אחר כך לרובע המוסלמי , ליד שער שכם , ובסוף התקופה העותימאנית , אף אל מחוץ לחומות . נראה כי המעבר לאיזור שער שכם אירע בשנות ה ם . 8 אחד המקורות מציין , כי הפחה בראם בנה בשנים אלו בית ליד שער שכם ובו מרפסות על הגג וחדרים רבים . אך בגלל אסונות שקרו במשפחתו עזב בית זה והשכירו . מאוחר יותר ( ב ( 1903 אנו פוגשים בידיעה , כי פחת ירושלים עבר לגור אל מחוץ לחומות , וכי התיישב בחצר הגדולה החדשה של כנסיית החבשים על דרך מאה שערים , מול מגרש הרוסים . אין ספק , כי לבחירת התורכים במקומה ההיסטורי של ה'אנטוניה' למושב השלטון בעיר הביאה השליטה הטופוגרפית של מקום זה על איזור הר הבית . בשליטים קורמים חששו גם התורכים מפני מרירות אפשריות , ואף צפו שאלו עלולות להתחיל באיזור המקודש לאחר תפילה והתכנסות המונים במקום . הישיבה ב'ארמון פילאטוס — מצודת 'אנטוניה' — הקנתה להםשליטה נפלאה על כל המתרחש בהר הבית . החשיבות הטופוגרפית של מקומות השליטה בעיר , שנמשכה גם במאה ה , 19 מזדקרת במקרה של היאנטוניה' כפי שהיא מזדקרת , כמובן , גם במקרה של 'מגרל רוד /

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר