|
|
עמוד:186
מערך הרובע המוסלמי וחלקיו אחת החלוקות הידועות ביותר של העיר העתיקה בירושלים היא החלוקה ל 4 רבעים : מוסלמי , נוצרי , ארמני ויהודי . מעקב אחר מקורה של חלוקה זו מורה , כי עד לראשית המאה ה 19 לא היתה נפוצה כלל בצורה זו . המונחים רובע נוצרי ורובע ארמני לא היו מקובלים על חוקרים ונוסעים שביקרו בירושלים ער לראשית המאה . יתכן שהקביעה של 4 רבעים בעיר הושפעה ממבנה ירושלים הרומית , הנשמר ער היום , כאשר שני הרחובות העיקריים , ה'קארדר וה'רקומנוס' של ה'איליה קפיטולינה' חוצים אותה מצפון לדרום וממערב למזרח ומחלקים אותה ל 4 חלקים ; אלא שארבעת החלקים האלה אינם זהים עם ארבעת הרבעים הנ"ל . סביר גם , שהשימוש במונח 'רבעים' נפוץ במיוחד מאז המאה ה 9 ו , כאשר חוקרים ונוסעים מערביים שהגיעו לעיר העתיקו מונח זה מערים אירופיות והשתמשו בו לגבי ירושלים . על בל פנים ברור , כי המונח רובע במובן של רבע העיר אינו נכון כלל ביחס לירושלים . במובן של גוש מבנים או שכונה הוא משקף , אמנם , תופעה אפיינית לעיר , אך אין המספר 4 מייצג נאמנה את מספר השכונות וגושי המבנים שנמצאו והנמצאים בעיר העתיקה . החלוקה הקובעת המאפיינת את ירושלים היא אפוא החלוקה לשכונות , באשר לכל שכונה מרכז מוקד משלה , שסביבו מתרכזים מבני המגורים . המרכזים המוקדים של השכונות השונות הם מוקדים היסטוריים דתיים . התרכזות האובלוסיה סביבם היא תופעה שהתקיימה בירושלים גם בתקופות היסטוריות קודמות . המצב ששרר בעיר העתיקה בראשית המאה ה 19 היה , ללא ספק , במידה רבה מורשת היסטורית מימים עברו ; בכך לא נעסוק כאן . נעמוד רק על המצב העובדתי כפי שהיה בראשית המאה . בתקופה זו בולטת התופעה שצפיפות האוכלוסיה הקשורה למוקד מסוים גדולה ביותר סמוך לו , והיא הולכת וקטנה ככל שמתרחקים ממנו , עד שבאזורי הביניים שבין המוקדים ובשוליהם נמצאו שטחים ריקים או מאוכלסים בדלילות . המרכז המוקד של המוסלמים בירושלים הוא , ללא ספק , שטח הר הבית , שמסגדיו אל אקצא וכפת הסלע הם מהמקומות המקודשים ביותר לאיסלאם בעולם כולו . בהר הבית עצמו לא גרו המוסלמים מפני קדושתו , אך נראה כי הם השתדלו , עד כמה שאפשר , להתקרב ולהצמד אליו . דבר זה יכלו לעשות רק בצפונו ובמערבו , שם גבלו חומותיו עם פנים העיר . במזרח ובדרום מזרח היתה חומת הר הבית חלק מחומת העיר , ומחוץ לחומה לא התגורר איש . האוכלוסיה המוסלמית בעיר העתיקה התפרסה אפוא במערך של רצועה במקביל לחומה הצפונית ולחומה המערבית של הר הבית , כאשר חלקה של הרצועה הקרוב ביותר להר הבית מכיל גם מבנים פונקציונליים מוסלמיים חשובים ( מסגדים , מדרסות , מכללות דתיות ) וגם מבני שלטון ( בית המושל , סראיא [ מחנה צבא , [ בית סוהר , מג'ליס [ מועצת המושל , [ מחכמה [ בית הדין ] ועוד . ( בחלקה של רצועה זו הקרוב יותר להר הבית התרכזה גם רוב האוכלוסיה המוסלמית , שהשתדלה לגור קרוב כבל האפשר לאיזור המקודש . חלקה החיצוני של הרצועה , המרוחק מהר הבית , היה מאוכלס בצורה דלילה בלבד , ומצפון להר הבית , בין הרצועה המוסלמית הצפופה וחומת העיר , אף נמצאו שטחים גדולים ריקים מאובלוסיה . הרצועה הקרובה להר הבית הוגבלה בפינתו הצפונית מזרחית בבור רחב מידות שהיה פעם בריכת מים גדולה — בריכת ישראל ( בני איסראיל . ( בפינתו המערבית דרומית הוגבלה רצועה זו בקטע של הכותל המערבי , המקודש ליהודים , אלא שבקרבתו התרכזה אוכלוסיה מוסלמית רבה ואף נתבססה כאן שכונה הרובע המוסלמי ומבנים תפקודיים בתוכו
|
|