דפוס; בניה; סיכום

עמוד:169

האירופית שהחלו חודרים לירושלים השפיעו גם על הסידור הפנימי של הדירות והביאו לראשית התמורה בתרבות הבניה בעיר ( ראה עמי . ( 46 בסיכום נוכל לקבוע , כי בהשוואה לערות האחרות , תרמה העדה המוסלמית את התרומה המועטת ביותר להתפתחותה של ירושלים במאה ה 9 ו . אפשר גם להסביר מצב זה . התושבים המוסלמים בירושלים במאה ה 9 ו היו מבחינות רבות הנחשלים והשמרנים ביותר . לעדה המוסלמית גם לא היה ( שלא כעדות האחרות בעיר , הנוצרית והיהודית ) כל גיבוי מצד המעצמות המערביות . מגינה של עדה זו היה השלטון העות'מאני , אך מגן זה היה 'ארם חולה' בעצמו , ולא רק שלא דאג ולא דירבן את הכפופים לו , אלא עוד שיעבדם וניצלם לצרכי עצמו . הקנאות הדתית המוסלמית מנעה אף היא חדירת השפעות מתקדמות לתוך החברה המוסלמית . האיסור החמור על מוסלמים להמיר את דתם הרחיק מהם , במידה ניכרת , את הגורמים הנוצריים ומנעו מהם , במיוחד בתחילה , מגע חברתי ותרבותי הדוק עם הקבוצות האירופיות שהחלו חודרות לעיר . כך אירע , שהעדה המוסלמית יחד עם השלטון העות'מאני , היו הגורמים המפגרים ביותר בפיתוחה המודרני של העיר , ונראה כי בתחילה אף ניסו לעצור בעדו . משנכשלו הצטרפו אליו , אך בדרך כלל רק כתגובה לו וכהיגררות אחריו . פרט לפעילות הרבה שגילו המוסלמים בעליה לרגל לירושלים , לא חרמו רבות לפיתוח העיר במאה ה 9 ו . נראה בי בנושא זה לא השתנה יחסה של העדה המוסלמית בתקופה הנידונה , כשם שלא השתנה גם יחסו של השלטון העות'מאני . לדוגמא , מספר פין , כי ה תושבים המוסלמים לא רצו לשמוע כלל הצעה שהממשלה תוציא כסף על תיקון דרכים ונמלים . אחד מנכבדי הערבים בירושלים אמר לו ו 'אנו עושים זאת ( אי סלילת דרכים ותיקון הנמלים ) מתוך הכרה . כשיש עודף של כסף הריני בונה בית , קונה עבד , אבן יקרה , סוס טוב או אשה , אולם איני סולל דרך כדי להזמין זרים שיבואו בה . ירושלים היא עתה הפנינה שבל האירופים חומדים אותה , ומדוע זה נקל עליהם השגת המטרה הזאת . ' ? ברם , אם לפיתוח העיר לא תרמה העדה המוסלמית הרבה , הרי מבחינת המעמד בתוך העיר העתיקה היתה היא בעלת המעמד החזק ביותר . השטח החשוב ביותר בעיר —שטח הר הבית — הוחזק על ידה , וכן התפשט שטח המגורים של המוסלמים בתוך העיר העתיקה על פני האיזור הנרחב ביותר בתוכה . מעמדו של איזור הר הבית במאה ה 19 ומבנהו של 'הרובע המוסלמי' בעיר העתיקה יהיו נושאי דיוננו להלן . . 63 שיק , רבעון החברה הגרמנית , יז , ( 1894 ) עמי . 64 . 268-266 פץ , זמנים סוערים , ב , עמי 191 ( מצוטט אצל ו אסף , הערבים , עמי ;( 140 וראה גם עמדתם בדבר אי נכונותם להסכים לסיוע ממעצמות אירופה בנושא אספקת המים לעיר , עמי . 107

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר