|
|
עמוד:152
מציין , כי השתתפו בהן גם יהודים , כיועצים ובחברים , כך מסופר , כי ביזמת ה'ראשון לציון / הפחה והקונסול הבריטי נוצרה , בתרכ"ו , ( 1866 ) בירושלים ועדה לתיקון שוקי העיר והיא דאגה לניקוים ולריצופם . " פעילות העיריה בירושלים החלה מתבלטת במחצית השניה של שנות ה . 80 יתבן שהדבר קשור בחוקים עות'מאניים חדשים שנתפרסמו בנוגע לפעילות הבלדיה בשנים 1886 ו , 1890 ולפיהם יבלה מעתה להיבחר עיריה בכל עיר גדולה או קטנה ומספר חבריה — 12-6 לפי גודל העיר . הם נבחרו ל 4 שנים בידי כל התושבים הזכרים , נתיני תורכיה , מגיל 25 ומעלה , שהיו בעלי רכוש מסוים ושלמו מס שנתי . חובות הבלדיה היו : השגחה על הבניה בעיר , טיפול ברחובות ובמערכת המים , ודאגה לנקיון העיר , תאורה וכדומה . לבלדיה ניתנה הסמכות להפקיע אדמה לטובת הכלל , להרוס בניינים מסוכנים , לתקן דרכים , לפתח בתי מרחץ , לייסד חברות של מכבי אש , גנים , מקומות לטיולים , ושווקים , להטיל מס על בעלי כרכרות , להשגיח על המידות והמשקלות בבתי המסחר , על בריאות העם , על בתי הקפה והמסעדות , בתי הספר , מוסדות החסד ועוד ... כן היה עליהם להכין תקציב וחשבון שנתי ולבקר את ספרי החשבונות של העיר , לנהל את הקרקעות והנכסים של העיר , לחלק בין רבעי העיר את עבודת הציבור , לאשר את שטרי המקח והמכר של נכסי הבלדיה , לאשר את פקידי העיר , ולהשגיח על מעשי המהנדסים . המהנדס , הרופא ורופא הבהמות של העיר הם חברים יועצים של הבלדיה . המזכיר , הגזבר והשוטרים עומדים תחת ועד הבלדיה . הוועד חייב להתאסף לא פחות מפעמיים בשבוע . יש אף משרד מיוחד המשגיח על רישום שמות הרחובות ומספרי הבתים , מספר האחוזות , טיבן , ושמות בעליהן ורושם את מספר אנשי העיר ושמותיהם , בל עניני מקח וממכר הנעשים בעיר ואת הנולדים והמתים . במחצית השניה של שנות השמונים מופיעות כבר ידיעות רבות על פעילות בעיר בהן מסופר : ? ממשלתנו הרוממה פקחה אף היא את עיניה לטוב , ותוציא צו כי כל יושבי הארץ החוסים בצילה יכתבו בספר הפקודים , למען תדע ותכיר מספר ומצב יושביה . בקיץ תרמ"ו נוסד בעירנו בית מועצת שוטרים , וארבעה עשר שוטרים ( ובהם יהודי אחד ) יסובו בבל חוצות ורחובות העיר לשמור ולהגן על שלום יושביה , ולפקח על נקיון העיר וסדריה ... ובשנה האחרונה תרנ"ז נגמר בסוד ועד בית המועצה לתקן ולישר את רצפת כל חוצות ורחובות העיר למען לא יבשלו רגלי העוברים , ולחפור תעלות שופכין ברחובות אשר לא היה בהן עדנה ולתקן הישנות . וער היום כבר תקנו חל ק גדול מהעיר לשמחת ולענג עין בל עובר . ' בקיץ שנת תרמ"ו הגדיל עוד בית המועצה עשות לשלם שבר רופא אמן כי ישב שלש פעמים בשבוע בבית מיוחד להשיב לכל הבאים לשאל בעצתו , מבלי הבדל דת , חנם . וגם סמי המרפא יותן בשכר מצער ולהענייםבחינם' . " וכעבור שנתיים בתרמ"ט : יחל ק גדול מעירנו כבר הורצף באבני מרצף טובים וחלקים , הרחובות אשר לא היה בהם תעלת שופכים כלל או לא היו עשויות כראוי נעשו תתקנו באופן טוב , ומרכבות תוכלנה לעבור בעת דרך שער יפו עד לפני בית מקלט הצבא , ודרך שער שכם עד לפני בית פקודת העיר' . " וידיעה נוספת מעניינת על התפתחות תרבותית בעיר , באותו זמן כדלקמן ' . בסוף שנת תרמ"ח נוסד . 114 גת , עמי 82 ( המסתמך על המגיד , אי באדר תרבייו , שנה עשירית , גליון ז , עמי . 115 . ( 52 העומר , פרשנדתא , 1907 , עמי . 13—11 על תפקירי העיריה על פי החוק העותימאני , ראה : גוריון , עמי . 116 . 57-54 לונץ , ירושלים , ב , תרמייז , עמי & 8 ר . וראה גם . ה * בי , י"ט באדר תרמ"ח , שנה רביעית , גליון יג , עמי ל בגליק ; שם , כ"ז בתמוז תרמ"ו , שנה שישית , גליון לט , עמי 4 בגליון . . 117 לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי 202 ( ראה גם : ליון , 1897 , א , עמי . ( 186-185
|
|