בתי־המשפט, בעלות־הבתים וסוגי המיסים

עמוד:150

והממשלה התורכית ניסתה מדי פעם להעלותו ; אך רק ב 1910 'שוכנעו' הממשלות הזרות והמס הועלה ל 1 ° / 0 ו . על הכבדה במיסוי מתלונן 'הלבנון' ב 867 ו . העיתון אומר , בי בגלל קשייה נאלצה ממשלת תורכיה לגייס כספים ; בין השאר הטילה מס על הבשר בירושלים , והדבר פגע קשות בעניי העיר . מאוחר יותר מוסר העיתון על מכס כבד המוטל על חומרי גלם , שעה שאין כמעט כל מכס על מוצרים מוגמרים . הדבר גורם להאטת ההתפתחות הכלכלית וצמיחת המשק . 103 מס המעשר היה מוטל על הכנסות טיבולים . לאחרונה נעשה נסיון לדון במהותו של מס זה , במיוחד כפי שנהג בסוף התקופה העות'מאנית . '" בעיקרו חורג ענין זה מתחומי דיוננו בעיר ירושלים . נסתפק על כן באן בהבאת דבריו של שריון , הבוללו במסגרת מיסים אחרים שנהגו באותו הזמן . בהתחלה היה הקפו כ , 10 % אבל צירפו לו עור מיסים — מס דרכים , מס חינוך ומיסים נוספים , עד שהגיע לפעמים ל 200 / 0 ויותר . את המס הזה לא היתה הממשלה גובה בעצמה , אלא 'משכירה' את הגביה לקבלנים , לכל המרבה במחיר ומסייעת בגבייתו . המס גרם לקשיים רבים והיה קשה לשלמו . גבוה במיוחד היה מס הפירות והדבר גרם לעקירת עצים —למרות האיסור . היה גם מס מיוחד על תוצרת יין . עוד היו מיסים עקיפים , כגון מס החותמת ( בולים ) על שטרות , המחאות וכל מיני תעודות . בסוף המאה ה , 19 עם התחזקות הפעילות של העיריה , מופיעות ידיעות על מיסים ומכסים מיוחדים בעיר , שנועדו בחלקם לשיפור פני העיר . העתון 'הצבי' מוסר ב 885 ו , כי המס על סחורות המיובאות לירושלים ישמש לריצוף הרחובות —פעולה חשובה בגלל הרפש והטיט שברחובות . באותה שנה מציין העתון , כי יש לשלם מכס עבור מוצרים המוכנסים לירושלים , כגון מיני דגן , ירקות , פחמים וסחורות יבוא . ב 1904 מופיעה ידיעה , כי יש צורך ברשיון ממשלתילהבאתציוד לבית דפוס וכן ליבוא מכונת הדפוס עצמה . ב 1906 נמסר כי ישנם תיקונים חדשים בסדרי תשלום מס הגולגולת לנתינים עות'מאנים , בי בירושלים הוטל מס על בל אזרח עות'מאני ( בגיל ( 60-20 עבור תיקון וסלילת דרכים וכי על כל שינוי שחל במצב המשפחתי ( נישואין , לידה , גירושין , מוות וכוי ) יש להודיע רשמית למוכתר המקומי ואת אישורו החתום יש למסור ל'בית פקודות הנפשות' . ' על רישום לידות מספר גד פרומקין " 'במו בקרב הציבור בארץ בכללו , כן בקרב קהל היהודים לא היה עניין מיוחד ברישום מדוייק של לידות , שהרי כל שאחרו לרשום את הנולד בך חסכו בסופו סכומי בסף מסוימים . כל המלאכה הזאת נעשתה ע"י המוח'תארים שלא היתה להם בל סיבה להיחפז , ונמצא שתאריכי הלידה על הרוב אינם משתווים לגילם של התושבים כמות שהוא במציאות . גם בשמות היו שיבושים וטעויות' . ב 907 ו מופיעה ידיעה , כי יש צורך בבול על כל מודעה המודפסת בירושלים , אחרת יוטל קנס . וב 908 ו נמסר , כי שיטת המיסוי בירושלים היא בזו , שבררך כלל היו כספי המיסים צריכים להגיע . 102 שריון , עמי ס 3 ו3- גו . . 103 הלבנון , כ"ז בטבת תרכ"ז , שנה רביעית , גליון א , עמי 103 . 13 א . גרבר , עמי . 32-24 04 ו . שריון , עמי 30 ו-גגו . . 105 הצבי , כ"ו בדושון תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון ד , עמי טז ; הצבי , יי בכסלו תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון ו , עמי בג . . 10 « השקפה , י"ב באלול תרס"ד , שנה חמישית , גליון נה , עמי ; 607 שם , כ"ו בתמוז תרס"ו , שנה שביעית , גליון עו , עמי ; 9 שם , כי באייר תרס"ו , שנה שביעית , גליון נח , עמי ; 2 שם , כ"א בכסלו תרמ"ו , שנה שביעית , גליון יז , עמי . 107 . 3 פרומקין , שופט , עמי 106 ( בסוף המאה . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר