בתי־המשפט, בעלות־הבתים וסוגי המיסים

עמוד:149

גד פרומקין מציין ( בסוף המאה , ( כי בני העדות הלא מוסלמיות היו פטורים משירות צבאי , ותמורת זאת שילמו 'מס גולגולת , כשתי מג'ידות כסף לשנה ולנפש . סכום זה , שהיה שווה לערך 9-8 פרנק זהב , נחשב אז סכום גדול' ( פועל היה משתכר 1 . 5-1 פרנק ליום . ( הממשלה לא גבתה את המיסים מיחידים , אלא דרשה מהעדות את הסך הבל לפי מספר הזכרים שלהן . בירושלים שילמו ה'כוללים' את דמי הכופר של כל בני ה'כולל , ' לרבות אלה המעטים שלא נהנו מה'חלוקה . ' שריון מוסר לאותו זמן , כי לעבודת הצבא נלקחו רק מוסלמים r נתינים עות'מאנים יהודים ונוצרים שילמו כופר 38— גרוש לכל זכר מבן שנה ומעלה . כעבור מספר שנים הועלה המס ל 50 גרוש לשנה ( היהודים האשכנזים שילמו מס זה במרוכז על ידי 'הועד הכללי כנסת ישראל , ' שהיתה לו רשימת הזכרים בעדה ? העתק ממנה היה בירי הממשלה . ( נתיני חוץ שגרו בקביעות בארץ היו פטורים מהמס . פרט למס הצבא על לא מוסלמים נהגו בירושלים מיסים נוספים , בחלקם לכלל התושבים . לשנת 1876 מונה לונץ את סוגי המיסים האלה . מס צבא ; מס קרקעות ובתים — הן על אדמות בור והן על אדמה מעובדת , ועל בתים —בהתאם לערכם . ממס אחרון זה פטורים תושבי ירושלים ( שבין החומות , ( מכה ומדינה בלבד ; מס כניסה ויציאה על מוצרי יצוא ויבוא , פרט לחפצים עבור מוסדות חסד ! מס על מוכרי יין , יין שרף וטבק : מס על קוני ענבים ; מס תבואה ובהמה ( עשר ( בהתאם לתוצרת ולבהמות הנולדות במשך השנה . ד"רנוימן מציין , כיבגללקדושת העיר והעוני השוררבה משוחררים תושבי ירושלים מאל מירי ( מס יחיד ) ואל אנה ( מס רכוש . ( מס עקיף נגבה בשערי העיר , חלקו בכסף וחלקו בסחורה . קיים מס יצוא נמוך . ה'פרנקים' בני אירופה משוחררים מהמס העקיף על המוצרים המיובאים למוסדותיהם . גם רובינסון 838 ) ו ) מציין , בי בירושלים , בהיותה מקום קרוש , לא שילם איש מס רכוש ( קרקעות ובתים . 98 ( לסוף המאה חוזר שריון ואומר , כי בעיר העתיקה היו הבתים פטורים ממס ה'וירקר , לרגל קדושת העיר . לעומת זאת הבתים שנבנו מחוץ לחומות היו חייבים במס . הוא מחלק את המיסים ל 3 סוגים ( פרט למס הצבא : ( מס רכוש ( ה'וירקו , ( ' מבס ומעשר . היוירקו' שולם , ללא הבדל נתינות , בשיעור של 1 ° / 0 משווי הבית או הקרקע ו 0 . 5 ° / 0 משויו של בית שבעליו גרו בו בעצמם . הערכת הבתים נעשתה אחת ל 3 שנים בירי מעריכים רשמיים מטעם הממשלה והעיריות . בקשר למבסי כניסה קיימות ידיעות סותרות . ליון ( 1869 ) אומר , כי בשערי העיר יש לשלם מבס בשיעור של ער 8 % על יבוא של חפצי רת כמו צלבים , איקונין וכדומה . לעומת זה מוסר ה'בדקר' בשנות ה , 70 כי כל המכסים שהטילה הממשלה התורכית בירושלים בוטלו ב , 1874 וכי אין בודקים בכליהם של הנכנסים לעיר . גם שיק ( 1896 ) מציין , בי בוטל מס השער שהיה מוטל על כל סבל ועל הבאים עם בהמות משא בשערי העיר ' . לעומת זאת החלו כנראה להקפיד על מכס כללי . שריון מציין , כי היו גובים 10 / 0 מכל מוצרי היצוא , ו 80 / 0 מכל הסחורות והחפצים ( גם משומשים ) הנכנסים לארץ . המס נקבע לפי חוקת הקפיטולציות . 95 פרומקין , שופט , עמי 05 ו ; שריון , עמי 30 ו-גג . 1 . 96 לונץ . 1876 , . 97 נוימן , עמי 231-230 ( בתרגומו של גת , עמי כב-כג . 98 . ( רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 99 . 93-92 שריון , עמי . 100 . 133-130 ליון ( אנגלית , ( עמי ; 6 בדקר , ( 1876 ) עמי . 144 . 101 שיק , חדשות החברה הגרמנית , 1897 , עמי ; 9-8 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1880 עמי . 188-187

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר