|
|
עמוד:137
ארופיות או נציגויות של עדות דתיות , אשר אישים קבועים שלהם שהו בעיר זמן ממושך והטביעו את חותמם על התפתחותה . השינויים בסדרי הממשל לאחר חזרת השלטון העות'מאני השתקפו גם במבנה המינהלי של השלטון בפרובינציות . כאמור , נמצאה ארץ ישראל עתה בתחום שני הפלכים של דמשק וצידון . כל אחד מהם נתחלק לסנג'אקים , או ליוות ( מחוזות , ( בל סנג'אק —לקאדות ( נפות , ( וכל קאדה — לנאחיות ( מרכזים כפריים או עירוניים . ( עם חזרת השלטון ה תורכי , הורכב המינהל שניהל מבנה זה מהירארכיה נוקשה של פקידים תורכיים : מוכתאר ( ראש הנאחיה , ( מודיר ( ראש הקארה , ( קאימקאם ( ראש הסנג'אק ) וואלי ( ראש הווילאיית . ( כל פקיד היה כפוף לממונה על התחום המינהלי הגדול משלו , ואילו הוואלי עצמו נתון היה למרותו של משרר הפנים בקושטא . הפקידים התורכים שעמדו בראש יחידה מינהלית בכל דרג ודרג נסתייעו במועצה ( מג'ליס ) שייצגה את האוכלוסיה המקומית כולה ( עדות מוסלמיות , נוצריות ואחרות . ( שיטת מינהלה זו לא שמה קץ לכל גילויי השחיתות שרווחו לפני הכיבוש המצרי , ואף לא היה בה כדי להנהיג בפרובינציה שלטון של נבחרים , אך היא צמצמה במידה ניכרת נקיטת צעדים שרירותיים מצד מושלי המחוזות , ואף העניקה לעדות הדתיות השונות השפעה —אם כי מועטת —על ניהול ענייני הציבור . גם בירושלים מינו השלטונות מועצה ( מג'ליס . ( אחד המקורות מציין , כי הפקודה על כינון המג'לס ניתנה ב 5 ו ברמר'אן 11 ) 1256 בנובמבר , ( 1840 וכי המועצה הורכבה מ 14 חברים , ביניהם חואג'ה רונה ( אהרון , ( וביל ( פקיד ) העדה היהודית , ויוסף , פקיד העדה הפראנקית ( כנראה הלטינית ) . על קיום 'מועצות' אלו ליד השלטון התורכי בעיר מספרים גם המקורות המערביים . שטראוס מציין , כי בעיר מועצת קהילה הכוללת את המופתי , הקאדי , שריף מצאצאי מוחמר , שופט ועוד 8 חברים 4— מוסלמים , יווני אחד , לטיני אחד , ארמני אחד ויהודי אחד . אבל המועצה הזאת אינה יעילה , כי הפחה , במקום להתייעץ עם המועצה ולבצע החלטות , יכול להתעלם ממנה בגלל שוחר ופחד חבריה . מועצה זו היתה המועצה הארמינסטרטיבית של המחוז שכינויה היה מגיליס אל אידארה . מקור יהודי המתייחס כנראה לתקופת הזמן של מחצית המאה מציין , כי הממשל בעיר מורכב בך : ( 1 פחה כללי ( 2 , פקיד עירוני מיוחד ( 3 בית מועצה , שבו 4 מוסלמים 3 , נוצרים ויהודי אחד . נוימן , המתייחס לכלל השלטון התורכי בעיר , כנראה לשנות הששים של המאה , מציין כי הוא אזרחי וצבאי כאחד . משפטים פליליים ואזרחיים מתנהלים בפני השופט העירוני הנקרא 'קאדי . ' המחלקה הצבאית עומדת תחת פקודתו של ה'קים באשא , ' שצבאו משמש חיל מצב ומשטרה עירונית כאחת . המושל האזרחי מסתייע במועצה ( מג'ליס ) המורכבת מ 8 אזרחים נכבדים : 4 מוסלמים 3 , נוצרים , יהודי אחד וכן כמה חברים בתוקף תפקידם : מופתי , קאדי , מנהל המסגדים הגדולים ובן מפקד הצבא . בראש המועצה יושב הפחה , ובהעדרו — המופתי או הקאדי . המוסלמים בוחרים את נציגיהם בהגרלה בקרב המשפחות המיוחסות , הנוצרים באמצעות המנזרים , והיהודים — על ידי ה'חכם באשי . ' המג'ליס מתכנס בהרכב מלא פעמיים בשבוע , ובהרכב מצומצם 4 פעמים בשבוע : לחקירת נושא מיוחד נשלחים שני חברים המקבלים שכר בטלה 30 גרוש ליום . בהקמת המג'ליס יש צעד גדול קדימה , אך בהעדר תודעה פוליטית באוכלוסיה שדוכאה זמן כה רב , . 40 הורוביץ , ק , עמי : 502 מעוז , רפורמות , עמי 4-31 ג . . 41 בן צבי , א"י ויישובה , עמי 50 ג ( המסתמך על רוסתום אל איצול אל ערביה . 42 . ( שטראוס , עמי . 280-278 ג . 4 סוקולוב , עמי . 161 לראשית שנות ה 70 מציין גם מדריך היבדקר- כי לירושלים ראש עיר ומועצה המורכבת מ 4 מוסלמים , ג נוצרים ויהודי אחד . אחרים מהחברים הם לעיתים אירופים .
|
|