השלטון המצרי בירושלים, 1839-1831

עמוד:131

ופירוק נשק . המנהיגות המוסלמית הרתית הוחלשה מבחינה פוליטית וכלכלית עקב הפקעת חלק ניכר מסמכויותיה השיפוטיות והציבוריות , ובעקב הפסקת התשלומים השמנים שקיבלה קורם מהמגזרים , מהערות הנוצריות ומהקהילות היהודיות . כמובן , שהאוכלוסיה המוסלמית לשכבותיה ראתה עצמה נפגעת קשות מן המימשל המצרי ומדוידושיו : שכבת המנהיגות — בגלל הפגיעה בעליונותה ובהכנסותיה , והשכבות הרחבות —בגלל גיוס החובה והמשטר הנוקשה , באלה בן אלה התמרמרו על שוויון הזבויות לנוצרים וליהודים . בניגוד למצב הערה המוסלמית השתפר מאד מעמר הנוצרים בירושלים בתקופת השלטון המצרי . השלטון היה ליברלי יותר במהותו מן השלטון התורכי הקודם ובימים ההם אף היה נתון יותר להשפעת מעצמות אירופה , ולפיכך הקל על המיעוטים הנוצרים והיהודים בירושלים . הנזיר היווני נאופיטוס מרגיש , כי איברהים פחה בא בעצמו , בלווית המופתי הערבי , לבקר בכנסיית הקבר וכי התפעל מיפיה . הוא בא במיוחד לחזות בנס האש הקדושה . איברהים ביטל גם את המיסים השרירותיים ואת ההטלים שהיו גובים מעולי רגל ומצליינים , וניסה לגמול את פיקודיו משיטת המשכורות הנגבות במישרין מהאזרחים על ירי הנהגת משכורת קבועה מאוצר המדינה . בתקופת השלטון המצרי הורשו הנוצרים לתקן את מקומות התפילה שלהם ולבנות מבנים חרשים . ניתנה להם גישה חפשית יותר לכנסיית הקבר ולשאר מקומות קדושים , וכן הוקלו מעט ההגבלות על פעילות מיסיונרית ( ראה גם בפרק על הנוצרים , עמי . ( 286 מבחינות רבות הושווה מעמד הנוצרים לזה של המוסלמים . לראשונה בתולדות העיר הוענקה להם נציגות במועצה המייעצת של העיר , לצד נציגים מוסלמים . הם חדלו להיות נתונים לדיכוי ולנגישות מצד השלטונות והנכבדים המוסלמים ולהתנפלויות והצקות מצר ההמון המוסלמי . לעומת זאת החלו לקבל גם משרות ממשלתיות וכלכליות . גם כלפי היהודים חלה ליברליזציה ניכרת בתקופת השלטון המצרי . כך , למשל , הותר להם , לשפץ ולשקם בתי כנסת , דבר שהיה אסור עליהם קודם . הותר להם להתפלל ליד הכותל המערבי בלי להיזקק לאישור מיוחד וכן נוצרו תנאים הרבה יותר נוחים עבורם למגורים ולהתנחלות בעיר ( ראה בפרק על היהודים , עמ' . ( 523 השלטון המצרי היה גם שלטון חזק בהרבה מקודמו והוא אכף משטר וסדר על הארץ . הבדווים רוסנו , השוד בדרכים פסק וגבר הביטחון הכללי . שוב לא נאלצו עוברי אורח העושים דרכם לירושלים לשלם 'מס מעברי לבני אבו גוש . מספר המבקרים והנוסעים האירופים החל לגדול והתעצמה תנועת העליה לארץ הקדושה . אולם דווקא השלטון הסדיר , היעיל והמאורגן החל להעיק על תושבי הארץ . קשה היה להתחמק מתשלום מיסים , שכן פחת מספרם של מקבלי השוחד . אנשי רת מוסלמים , שראו בעין רעה את יחסו האוהד של איברהים לנוצרים , אישי ציבור שהורחקו ממעמדם הרשמי , בדווים שנבצר מהם לשדוד , ובעיקר הפלאחים , שהוטלה עליהם חובת השירות הצבאי —בל אלה חברו יחד נגד שלטונו של המושל המצרי . הררדרות המצב החלה עם בריחתם של המוני פלאחים אל ההרים מפחד הגיוס הצבאי . עשרות כפרים נעזבו מתושביהם ואזורים פורחים היו לשממה ולמקום משכן לשודדים ולליסטים . בעקבות מצב זה פרצו מרידות ומהומות באזורי ההרים . ב 1834 התפשטה . 25 מעוז , ירושלים . עמ- ; 265 אסף , הערבים , עמי 217 ( וראה שם המקורות והמחקרים שהוא מציין . 26 . ( ספירידון ( נאופיטוס , ( עמי . 27 . 88-87 מעוז , רפורמות , עמי -17ס ; 2 וראה המקורת השונים שם .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר