המצורעים

עמוד:120

ריטר , המסכם את הידע על ירושלים עד לאמצע המאה , מציין , כי מצב המצורעים גרוע ביותר , והשלטון אינו מתחשב בהם ואינו מספק להם כל עזרה . שולץ , ( 1851 ) שביקר אותם בבקתותיהם , מספר , כי יש להם 12-10 בקתות בתוך העיר העתיקה , בצמוד לחומת העיר ליד שער ציון . הבקתות , הבנויות חימר עלובות ודלתותיהן פונות לחומת העיר ולא לרחוב . חיים בהן כ 40 מצורעים , המתחתנים רק בינם לבין עצמם . יש מהם המגיעים אף לגיל 50 שנה . לעתים הם יוצאים לקבץ נדבות בתחומי העיר . במפת הארמירלות הבריטית ( 1849 ) מסמן וויליאמז את מקומן של ביקתות המצורעים ליד שער ציון ומציין , כי מוכי גורל אלה מצויים רק בירושלים ושכם . אף ון דה ולדה מסמן במפתו ( המתייחסת לשנות ה ם ( 5 את מקומם של בתי המצורעים ליד שער ציון . סטיוארט , שסייר בעיר ב , 1854 מציין אף הוא , בי קרוב לשער ציון , לפנים מן החומה , על שטח ריק , במקום שבו הגבעה מתחילה להשתפל מזרחה , יכפר' קטן של בקתות עלובות , המופרד בקיר משאר העיר . זהו רובע המצורעים . יותר מ 00 ו מהם חיים בקהילה בפני עצמה , מנודים מהחברה ; את המחלה הם מורישים לצאצאיהם . למחלה הופעה elephantiasis bw התנפחות הגפיים או שאר חלקי הגוף . האנשים נוהגים לשבת לאורך הדרבים שבקרבת השערים ולפשוט ידם . פרנקל , ששהה בעיר ב , 1856 מספר , כי ביקתות המצורעים נקראות 'משכנות האומללים . ' יש שם כ סו סוכות הבנויות אבן וטיט , ומראיהן בחורבות . הגגות עשויים ענפים יבשים . גרים שם 70-60 מצורעים . אין ביניהם יהודים והנוצרים מעטים . ב 1868 מוסר סויפט כי ביזמת מונטפיורי נאסף כסף להקמת בית חולים לטיפול במצורעים . ואבן , בסוף שנות ה 60 הוחל בטיפול בנושא המצורעים ובבניית מוסדות סגורים עבורם . אחר הצעדים הראשונים בכיוון זה היה מוסד פרוטסטנטי גרמני שהוקם ברחוב ממילא . למוסד זה נייחד דברים גם בחלק השני של חיבורנו , כשנדון בראשית תהליך היציאה אל מחוץ לחומות . כאן נביא את דברי מדריך ה'בדקר , ' המוסר , שב 867 ו הותאם בניין מיוחד בבית חולים למצורעים ובראשו מנהל גרמני , ובכך התכוון בוודאי למוסר ברחוב ממילא . עם ךאת מעיר היברקר / לא בל המצורעים הוכנסו לבית החולים הוה , ואפשר היה להמשיך לראותם מקבצים נדבות בדרך יפו . לדבריו נמצאו ב 15 1873 מהם בבית החולים . ל 876 ו כותב הנוסע אורלי על אודות מוסד וה : 'בית המצורעים של האב Tappe נמצא מחוץ לשער יפו , והוא נוסד על ידי אשה גרמניה אצילה . כעת גרים בו 18 חולים 12 — גברים ו 6 נשים — כולם ערבים . צופים שבמשך הזמן המחלה הזאת תיעלם בהדרגה , בתנאי שהממשלה תתן ידה לסגור את החולים במוסדות מיוחדים , לא בגלל שהמחלה מדבקת כל בך , אלא בגלל שהיא תורשתית . למרות הכל , אין המחלה קשה כיום כפי שהיתה בעבר , ובעזרת טיפול אפשר להקל על החולה . בסוף המאה הוצאו גם שאר המצורעים מהעיר . המדריך של ליון מוסר , כי מוסד למצורעים , שנוסד ב , 1875 נמצא ליד ביר איוב . המצורעים חיים תחת חסות השיח' ובעזרת תרומות מהתושבים . הם . 58 גייג-ריטר , ד , עמי . 59 . 54-41 שולץ , הארץ הקדושה , עמי . 60 . 154 וויליאמז , דברי הסבר למפת האדמירלות , א ( תוספת , ( עמי . 61 . 24 קטעי מפת ון דה ולדה . ראה : בן אריה , מראה העיר . . 62 סטיוארט , עמי . 63 . 294 פרנקל , עמי . 231 בעניין המצורעים ראה גם איזקס , עמי ; 42 תומסון , ( 1860 ) ב , עמי ; 516 פיארוטי , עמי . 64 . 221 סוויפט , עמי . 65 . 252-250 בדקר , ( 1876 ) עמי 234 ( בצילום יכרטאי , עמי 24 ו . ( . 66 אורלי , עמי . 126-111

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר