|
|
עמוד:116
הקמת בתי מרפא ומוסדות בריאות במרוצת המאה נראה בי השיפורים העיקריים שחלו בעיר במחצית השניה של המאה היו באמצעי התברואה והריפוי . בפרקים שנעסוק בהם בערות השונות בעיר , נעמוד במפורט על פעולותיהן להקמת מוסדות בריאות ומרפא בעיר . כאן נסתפק בסיכום מצב התפתחותם של מוסדות הבריאות בעיר , ונתרכז בעיקר ב 70 השנים הראשונות של המאה . בראשית המאה ה 19 היה מספר בתי המרפא בירושלים זעום . נראה כי המבנה הידוע כ'תבייה' . 36 גי . פיסק , עמי . 37 . 257 טובלר , נצרת , עמי . 38 . 302 ילין , אבותינו , עמי כז-לב,- ושם תיאור מפורט על המגיפה . . 39 הלבנון ? n , בדושון תרכ"ו , שנה שניה , גליון כ , עמי -309סו . 3 בקשר לבקשת עזרה מחוץ לארץ ראה : הלבנון , אלול תרכ"ו , גליונות יז ו יח . על הנפגעים ומספר הקרבנות , ראה : המגיד , ב"ה בכסלו תרב"ו , שנה עשירית , גליון מת , עמי . 380 קריאה לעזרה מדווץ לארץ , ראה : שם , די בכסלו תרכ"ו , שנה עשירית , גליון , 45 עמי . 354 בתוספת ליתבואות הארך של שווארץ ( מהדורת לונץ , ( עמי תיצא-ת-גב , טוען לונץ שהמגיפה ארכה 4 חודשים , מאלול תרכ"ה עד כסלו תרב"ו ; וראה שם על המגיפה . לפי מקורות אחרים נמשכה המגיפה בירושלים חודשיים בלבד . . 40 שמלץ ( עברית , ( עמי . 41 . 67 פרס , מאה שנה , עמי . 42 . 21 כהן רייס , עמי . 180 וראה גם : לונץ , ירושלים , ו , חוברת ב , תרס"ג , עמי 67 ו . 43 . 172- רבעון יקרן החקר הבריטית 905 , ' ו , עמי . 276 ב 1847 שוב פרצה מגיפה בירושלים . ג . ' פיסק אומר כי בעיר הוקמה קרנטינה מפחד הדבר והנוסעים לא הורשו להכנס לעיר בטרם יעברו בדיקה אצל פקיד רפואה . מגיפה קשה , שהפילה חללים רבים , פרצה ב . 1865 טובלר מוסר , בי ב 1865 פשטה מחלת כולירה בעיר , וכי השער הדרומי החרש ( כנראה שער האשפות ) סגור י . מקור עברי מספר , כי ביום הראשון של חול המועד סוכות תרכ"ו ( 1865 ) פרצה בירושלים מגיפת בולירה . לירושלים באה המגיפה מחברון , לחברון —מיפו , וליפו —ממצרים . בירושלים השתוללה המגיפה חודשיים —ער י"ג כסלו . העתון 'הלבנון' מוסר , בי בימי המגיפה הגדולה בשנת תרכ"ו כבר פעל בירושלים בית חולים 'ביקור חולים' וכי הגיש עזרה חשובה לנזקקים . היו שהסבירו , כי המספר הנמוך של האוכלוסיה היהודית בירושלים במפקד שערך מונטפיורי ב 1866 נבע ממגיפת הכולירה הקשה שפקדה את העיר באותו הזמן . ישעיהו פרס , שנולד וגדל בעיר העתיקה , מספר אף הוא על המחלות והמגיפות הרבות שנפוצו שם : 'המצב הסניטרי הרעוע בעיר , המחסור במזון ומים , ברופאים מומחים ובתרופות מועילות גרמו למחלות שהתפשטו ועברו מבית לבית ומחצר לחצר והפכו למגיפות שהפילו חללים רבים . רשימות החברא קדישא של הימים ההם נותנת תמונה מחרידה . רבה היתה במיוחד תמותת הילדים בגיל הרך . אמי סיפרה לי על מחלת האסכרה שפגעה במחצית ילדי העיר ' . .. לקראת סוף המאה החלו תנאי התברואה והנקיון להשתפר , אך נראה כי המחלות והמגיפות לא פסקו . המורה והמחנך אפרים כהן רייס , למשל , מספר על מגיפת כולירה קשה שפרצה בירושלים בראשית חורף . 1900 העיר נסגרה על מסגר גם בפני כמה מתלמידי בית הספר 'למל , ' בני יפו והמושבות , שנאלצו לאחר את שובם לבית הספר בחדשיים . לאחר שהוסר ההסגר גברה הירידה מן הארץ . ב 1905 מוסר רבעון 'קרן החקר הבריטית' על מחלות אחרות שפרצו בירושלים . העיר סבלה ממגיפת שנית חמורה ביותר . התמותה בקרב הילדים היתה רבה , ובייחוד בקרב האוכלוסיה היהודית . באותו הזמן היתה גם התפשטות בלתי רגילה של מלריה . העתון אומר , בי היענות האוכלוסיה לנקוט אמצעי מנע בזמן המחלה ראויה לציון .
|
|