|
|
עמוד:108
ב 1908 מדובר כבר על תכניות חדשות בקשר לאספקת מים לירושלים . נזכרות שתי הצעות : א , לקדוח בעיר עד שיגיעו למי התהום \ ב . להשתמש במי הירדן ליצירת כוח חשמל י החשמל יועבר לעין פארה להנעת המשאבות שיעלו את המים לירושלים . לביצוע ההצעה השנייה חסר , כמובן , הכסף . ב 909 ו מופיעה ידיעה , כי חברה גרמנית קיבלה זכיון ל 30 שנה להביא מים לירושלים . צרכנים פרטיים ישלמו לה עבור המים , והממשלה תקבל חינם 70 קוב מים ליום . בתום 30 שנה יחזור הזכיון לעיריה . ב 0 ו 9 ו מדובר על שתי הצעות להביא מים לירושלים : האחת —מעץ ערוב . נמסר כי חברה צרפתית השיגה רשיון להביא מים לירושלים בעזרת שתי משאבות שתוקמנה על מעיין ערוב . תחילה חשבו להביא מים מסביבות חברון , שם הם קרובים לפני השטח , אך רופאים טענו כי אינם טובים דיים . יתרון הזרמת המים מאיזור עין ערוב בכך , ששם הם נובעים 20 מ' בלבד נמוך מירושלים , ולא תהיה בעיה להעלותם . המים יוזרמו בצינורות אל שתי בריבות בירושלים : האחת —לרגלי המגדל הרוסי שעל הר חזיתים —תספק מים לעיר העתיקה , והשניה — ליד בית היתומים 'שנלר' על ראש אחת הגבעות —לעיר שמחוץ לחומות . ההצעה השניה , הצעת החברה הגרמנית , היתה להזרים מים מעין פארה שבוואדי קלט . בגלל מחיר המים הגבוה הצפוי נתבטלה גם הצעה זו . קבלת התכנית הראשונה חייבה שיפוצן ותיקונן של המנהרות התת קרקעיות באיזור עין ערוב , שאספו שם את מי המעיינות , כי חלק גדול מהמים היו מחלחלים . קבלת התבנית השניה חייבה שאיבה רבה של מים . משתי התבניות לא יצא דבר . הענין הסתיים בתקופה העות'מאנית בדיבורים ללא מעשים . המחסור החמור במים הביא גם לנסיונות הראשונים לקדוח בארות בעיר . בבר טובלר ( 1854 ) מוסר , כי ב 845 ו נעשה נסיון קידוח ממערב לשער יפו , ונמסר שנמצאו בו מים ; אך כשהוא הגיע לעיר כבר לא היה לקידוח זכר . נוימן ( 1877 ) מוסר , בי בזמן החדש ( כנראה בשנות ה ( 70 נעשו מאמצים לחפור בארות בירושלים ובסביבתה 1 מכונות קידוח שהובאו מאנגליה הוצבו במקומות רבים , אך בשום מקום לא פגעו במים . ' בנסיונות הקידוח בעיר היו פעילים במיוחד הגורמים האירופים : הטמפלרים — במושבה הגרמנית , הרוסים — במגרש הרוסים , היהודים — בשכונותיהם , ואחרים . על אחד הקידוחים ב 4 ם 9 ו מספר רבעון 'קרן החקר הבריטית / בגן שמדרום למושבה הגרמנית נערך קידוח ונמצאו מים בעומק של יותר מ 00 ו רגל . בעתון מתוארות השכבות השונות שדרבן עבר הקידוח . נמסר בי המים עמדו בגובה של 20 רגל , אבל בגלל עונת היובש מתמלא הבור באבנים ובעפר עם שאיבת המים , ויש הכרח לנקותו מידי פעם . ' יריעות אחרות אומרות כי גם הרוסים התכוונו לחפור בארות מים בשטחם , וכי בינתיים הם 'לווים' מים משכניהם בעזרת צינור ומשאבה קיטור , וכן מובילים מים בנאדות עור . עוד נמסר , כי העיריה חפרה 'באר ברחוב המוביל לתחנת הרבבת , מעל גשר העמק , לשימושם של תושבי השכונות משכנות שאננים , 183 שם , זי בשבט תרס"דו , שנה תשיעית , גליון לג , עמי ו . בשנה זו הועלה לראשונה הרעיון להביא מים מעין פארה וכן מהירקון . בעניין זה ראה גם : הארכיון הציוני 20 ג . 184 . Z 2 / הצבי , כ"ו באלול תרס"ט , שנה עשרים וחמש , גליון רמו , עמי . 185 . 3 האור , די בתמוז תר"ע , שנה ראשונה , גליון קד , עמי 13 הצבי , כ"ו בחשון תר"ע , שנה עשרים ושש , גליון לו , עמי ו . ראה גם : לונץ , ירושלים , ט , תרע"א , עמי ; 390 הנ"ל , לוח לתרע"ג , שנה שמונה עשרה , עמי . 186 . 175 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי ; 50 נוימן , עמי . 187 . 176 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1904 עמי . 188 . 297-296 שם , 1900 , עמי . 2
|
|