|
|
עמוד:104
ומושב המופתי — נקבע ברז , שממנו חולקו מים לתושבי העיר . יבימי הקיץ כשאזלו מים מהבורות היה השמש של המחכמה מחלק מים לתושבים שבסביבה , פח מים אחד לכל אשה ואשה ליום בחינם . הרבה אנשים ונשים יהודים וערבים עמדו בתור . כה נהגו בכל יום כשעתיים שלוש קודם הצהריים . כשאזלו המים מן הבור של התלמור תורה היה הסדר שבכל יום ויום הלכו שני תלמידים חליפות מכל חדר ופח בידם להביא מים מן המחבמה . השמש המחלק פינה מיד מקום לתלמידים , ואמר שהם קודמים לכל , משום שהם תלמידי בית ספר ולא ייבטלו מלימודם . גם עם שאר התושבים הערביים הגדולים והקטנים חיינו בשלום ובאהבה' 8 ני . בספרי הזכרונות אפשר למצוא פרטים מעניינים על אודות מכירת מים ממקורות עמק הקדרון . כך , למשל , מספר וייס על 'שוק המים' שהתקיים ליד שער האשפות , לשם היו ערביי סילואן מעלים מים , על גבי חמורים , בנאדות או בפחי"מים . לכאן היו היהודים באים , קונים את המים , נושאים אותם לבתיהם ומריקים אותם אל חבית חרס שהיתה מיוערת לכך . דין וחשבון מפורט על תנאי אספקת המים בירושלים בשנות ה 70 לערך מוסר וורן . הוא מציין , כי המים באים בעיקר מבורות המצויים בדרך כלל מתחת לבתים , ורק בסוף השנה —גם ממקורות אחרים , כאשר הזמן המדויק תלוי בעונת הגשם . בתקופה זו התושבים 'לווים' מים זה מזה , והמוסלמים מנצלים את המאגרים שבהר הבית . היהודים קונים מים המובאים בעיקר מביר איוב . בסוף העונה 'מועסקים' 40-35 חמורים בהבאת מים מבאר זו —כל חמור עורך כ 0 ו מסעות בכל יום , כשבכל פעם משאו שני נאדות שכל אחר מכיל כ 6 גלונים . האספקה היומית היא אפוא 4 , 800-4 , 200 גלונים . לעומת זאת מוסר ברקלי , כי ב 853 ו 2 . 9 . ו הובאו ב 25 , 000 גלונים מביר איוב , היינו יותר מפי 5 מהכמות שמציין וורן . ברור שוורן נותן מספר ממוצע , בעוד שברקלי מביא , כנראה , מקרה קיצוני . וורן מוסיף , כי בעונות יבשות מאד מביאים מים מהשילוח , מליפתא , מעין ברם וממקומות אחרים , והאנשים קונים כאשר תשיג ידם . לדבריו שונה מחיר המים מביר איוב מזה של המים ממאגרי הר הבית . גם העתון 'ג'ואיש כרוניקל' מרבה לספר על בעיות המים של ירושלים . בך , למשל , הוא מציין באחר מגליונותיו מ , 1872 כי מקור המים העיקרי בעיר הם הבורות ומאגרי מי הגשמים . בסתיו בורות אלה כמעט ריקים , ואז מורגש בעיר המחסור במים . העתון מעיר , כי מי בריכת חזקיה משמשים למרחץ תורכי , וכי שאריח המים מעלה ירוקת . הכותב מציע להפוך את בריכות העיר לגינות , לדאוג לבניית בורות מים חדשים , למנוע איבוד מים מחמת חלחול מהבורות הקיימים ולשמור על נקיון המים . הוא מוסיף , בי במערות שמתחת לעיר , שהן עמוקות במקומות רבים , מתגלית ה'נזילה' מבורות המים . לדבריו , התכנית עתה היא להעביר מים מבריבות שלמה דרך אמות המים העתיקות המשופצות ובן למלא את בריכות העיר במי מעיינות מהסביבה 1 נוסף על אמות המים העתיקות , שיסודותיהן חזקים וטובים , יש להניח גם קווי צינורות חדשים ( בכך הוא מפרט ) . סיכום מצב המים בירושלים והידע על אודות מקורות המים של העיר בתקופות קודמות עד לאמצע שנות ה ם , 7 בצירוף מפה טופוגרפית של העיר וקוויצינורות המים אליה , מוסר שיק בעתון החברה הגרמנית . . 158 המבורגר , ב , עמי נח . . 159 וייס , עמי 60 . 32-30 ו . וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 161 . 445-440 ברקלי , עמי . 162 . 515 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 163 . 445-440 גיואיש כרוניקל 16 , בפברואר , 1872 גליון , 151 עמ . 12 . 164 רבעון החברה הגרמנית , 1878 , א , עמי 2 ג . 176-1 מסביב למפה הראשית ישנה שורה של מפות קטנות וחתכים בכל הנוגע לאספקת המים לירושלים . במאמר מרובר על בורות המים והבארות , הבריכות השונות , האקוודוקטים י תעלות המים , יבריכות שלמהי וסביבת ) ; על ארבעת המעיינלת , ( מעיינות מרוחקים והובלת מים מהם 1 , נינלרוח המים מיבריכות שלמהי לירושלים , גיל מפעלי המים בדרום ירושלים ונתונים נוספים .
|
|