|
|
עמוד:101
לקבר רחל ליד המצודה "ברק . " ומלבדו אין בירושלים לא מעיין ולא באר . לפיכך בונים כאן בכל בית בור עמוק שבו נקווים מי הגשמים הזורמים מהגג השטוח , ופלא הוא שמים אלה טובים ומרווים' . לשנתתר"ו ( 1846 ) מציין מקור יהודי , כי 'כיוון שיבשו בל בורות המים חזרו מושלי העיר ותקנו את הצינורות והמשיכו מים לבית המחכימא ונתקלק לו כמאז' . בסוף שנות ה 50 מציין שרר , כי המחסור במים הוא מכה קשה לירושלים . אמות המים המפוארות , שבתקופות קודמות הביאו כמויות מים גדולות מבריכות שלמה , הן כעת הרוסות , ומעט המים המגיעים עדיין בעזרת שרידי האמות האלו , משמשים לצורכי ( מסגד ) כפת הסלע . לסוף שנות ה 50 וראשית שנות ה 60 מוסר גרין , כי שוב הוזרמו מי נחל עיטם לירושלים , אך אמת המים נותקה פעם נוספת וב 863 ו הגיעו המים רק עד בית לחם . בשנות ה 60 נעשה נסיון רציני לתקן את האמה , בעולה מתיאורים מפורטים במקורות שונים . מספר הרב כהניו : 'ובשנת תרכ"ה ירדו גם כן גשמים מועטים והיה דוחק גדול במים וביוקר עד כי היה משא חמור מים בג' פיאסטער . ובן היה בתחילת שנת תרכ"ו , אז התעורר הפחה ועל ידו עזרו הקאנזולין , ויאמרו לתקן את הצינורות ההם ולהמשיך מים לכמה וכמה מקומות בירושלים , והתעסקו בזה זמן רב , ובתוך כך הגיע בא לעיר הקודש השר וטפסר הצדיק המפורסם סיר משה מונטפיורי יצ"ו ויתן להם כפי נדבת לבבו הטהור סך גדול ותקנו את מוצא המים במחבימא הנזכרת , ועוד בב' מקומות ברחוב אחד הסמוך למחכימא . עם כל זה היתה לישועה , כי ירד מחיר המים . ואולם מתחבולות הפראים נתקלקל גם עתה , בשני המקומות הנזכרים , ורק במקום מקדש עורנו עומד בתיקונו' . ' גם מקורות עבריים אחרים מספרים על מבצע זה ומוסיפים , בי הפלאחים המקומיים היו נוהגים לחבל בצינורות שבנו השלטונות , כי הדבר פגע בפרנסתם , שכן הם היו ספקי המים לירושלים קודנז לכן . במקום אחד מספר העתון 'הלבנון , ' בי במסגרת ההכנות לבניית צינור מים לירושלים תוכנן גם לבנות בריבה לקליטת המים סמוך לשער יפו , וכן להעביר את המים באמצעות תעלות לכל הרחובות והחצרות , אלא שהסדקים בצינורות גרמו בסופו של דבר להפסקה מוחלטת בזרימת המים לעיר . לונץ ( 1891 ) מספר אף הוא על תיקון אמת המים ב 1866 ועל השימוש במימיה , כדלקמן ו 'לא רחוק משוק הכותנה כמה בנינים אשר מולם בתעלה מי בריכות שלמה . התעלה תוקנה בשנת תרכ"ו , ( 1866 ) וגם מונטפיורי , אשר היה אז בירושלים , נדב 300 ליש"ט לצורך תיקונה . אך זמן קטן נהנו יושבי עירנו מהמפעל הזה , ואחרי זמן קצר קלקלו מביאי המים את הצינורות , וגם תושבי בית לחם עשו זאת , ביוון שרצו במי בריכות שלמה לעצמם' . מן הראוי להזכיר כאן , כי כל הסקר והמיפוי המפורסם של ווילסון בירושלים בשנים , 1864 / 5 נעשה בעצם לשם בדיקת האפשרויות לשיפור אספקת המים לעיר על ידי הבאת מים מבריבות שלמה . . 144 יערי , אגרות , עמי . 145 . 374 כהניו , עמי צ-צא . . 14 « שרר , עמי . 147 . 187 גרין , יהודה , ג , עמי . 148 . 309 כהניו , עמי צ-צא . 49 ו . הלבנון , חי בחשון תרכ"ו , שנה שניה , גליון , 20 עמי . 150 . 308 הלבנון , וי תמוז תרכ"ה , שנה שניה גליון ג , 1 עמי 194 יו שם , י"ב בחשון תרכ"ט , שנה חמישית , גליון ו , 4 עמי . 151 . 655 לונץ , מורה דרך , עמי ; 151 הלבנון , אי בחשון תרכ"ו , שנה שניה , גליון , 20 עמי . 32-30 על תרומת מונטפיורי לתיקון אמח המים לירושלים ראה גם : גת , עמי 56 המסתמך על יומנו של מונטיפיורי . . 152 ווילסון וורן , חשיפתה מחדש , עמי . 237-236 עריכת הסקר נתאפשרה הודות לתרומתה של גבי בארדה קאטס . וורן מציץ , כי ב 870 ו התכוננה לתרום תרומה נוספת לצורך ארגון אספקת מים לירושלים אך השלטונות התנגדו ; ווילסון מנסה להסביר התנגדות זו . על הצעותיה ראה גם : חיימסון , ב , עמי . 393
|
|