|
|
עמוד:100
אמת המים ( עד לשנות ה ( 70 הכמות הבלתי מספקת של מים באיוור ירושלים גם במאה ה 9 ו , המריצה את תושבי העיר ואת השלטונות לנסות ולספק מים לעיר ממרחקים , באמצעות אמת מים מבריבות שלמה שבהרי חברון . הנושאים של בניית אמות המים לירושלים , תוואי מהלכן ויתר הפרטים הקשורים בהן , חורגים ממסגרת הזמן של דיוננו . בתקופות היסטוריות קודמות הוקמו , כידוע , שתי אמות מים לירושלים . 'המוביל הגבוה' ו'המוביל הנמוך' . במאה ה 9 ו נמצא בשימוש חלקי 'המוביל הנמוך' בלבד , וחלק מהחוקרים אף לא ידע כלל על קיומו של מוביל נוסף ' . המוביל הנמוך' אף מסומן במפות ירושלים של המאה ה 19 . כבר נאמר לעיל , שחלק מחוקרי המאה הצביעו על כך , כי ממוביל וה הסתעף צינור לעבר המזרקה שעל סכר הגשר של בריכת הסולטאן . אשר לתוואי האמה עצמה , הרי זה עבר , לדברי המקורות , ממערב לבריכת הסולטאן , חצה את העמק שמצפון לה באמצעות גשר בעל תשע קשתות , הקיף את הר ציון על המדרון המערבי והדרומי —שם נתגלו במאה ה 9 ו כמה משרידיו —והביא מים אל המסגדים בהר הבית . 141 בשימושו של 'המוביל הנמוך' כמקור אספקת מים למאגרים באיזור הר הבית חלו שינויים במרוצת המאה ה . 19 מקורות שונים מספרים על שיפוצים ותיקונים שנעשו באמה לצורך הפעלתה התקינה אך גם על פגיעות וקלקולים שגרמו להפסקת זרימת המים בה . כך , למשל , מוסר מקור עברי משנת תקצ"ד , 0834 ) כי בזמן מרד הפלאחים סתמו הללו את הצינורות ולא הגיעו מים לאיזור ה'מחבמה' . לעומת זה מציינים מקורות בשנות ה , 40 כי האמה פועלת ומביאה מים לאיזור הר הבית , וטובלר אף מעיר , בי מים אלה הם ממש ברכה לירושלים , מכיוון שהם באים בשפע ומגיעים במיוחד בתקופות קשות . הוא מוסיף , כי ב 844 ו תיקן הפחה של ירושלים את האמה ושיפץ אותה , כך ששנה אחר כך , ב , 1845 הובאו לעיר באמצעותה כמויות נכבדות של מים . לדבריו אפשר להבחין בבירור בין המבנה העתיק ובין התוספות והתיקונים , במיוחד בקטע שבין צור בל , ר ואבו תור . מדי פעם נפגע המוביל , אך חוזרים ומתקנים אותו , ובאוקטובר 1845 זרמו מים בשפע אל העיר . ב 837 ו מספר ר' יהוסף שווארץ על בעיות המים בעיר ועל השימוש באמה , באגרת לאחיו , כדלקמן : 'עצירת הגשמים היא כאן מכה קשה לא רק מפאת השפעתה על היבול , אלא גם משום שמי הגשמים משמשים לשתיה . כי אין לנו כאן מעיינות מים חיים ... רק במקום אחר שהיה בו לפנים אחד משערי המקדש קבוע צינור שאליו מובאים מים לירושלים מתחת לאדמה ממעיין רחוק מהעיר מהלך שתי שעות ומחצה סמוך . 139 על מידת הידע בנושא זד , באותן השנים , ראה : מסטרמן , היגיינה , עמ' . 60-58 , 9-8 מסטרמן מוסר פרטים גם על אמת המים שהובילה מבריבות שלמה להרודיון —שלדבריו זהה שיטת הבניה שלה עם זו של המוביל התחתון לירושלים —ובן על בריכת ערו 3 שנועדה לספק מים נוספים ליבריכות שלמה . 140 . ראה מפות קתרוור , האדמירלות הבריטית , ון דה ולדה , יווילסון . פרטים על מפות אלו ראה במבוא . . 141 גי . ווילסון , א , עמי ; 495-494 סטיוארט , עמי ; 311-509 ווילסון וורן , חשיפתה מחדש , עמי ; 234-233 וורן קונדר , ירושלים , עמי . 142 . 377-376 כהניו , עמי צ-צא ; על פגיעה במאגרי המים בירושלים בזמן כיבוש איברהים פחה ראה עמי 0 ג . 143 . 1 טובלר , דפי זכרון , עמי ; 35 טופוגרפיה , ב , עמי . 84 וראה גם : ליידי אגרתון , עמי . 25 הצנועים של התושבים . כל עור נשארו אלה צנועים , יכלו בורות המים , בתנאים של אחזקה תקינה , לספק בדרך כלל את צורכי העיר , לפחות מבחינת הכמות . קשיים התעוררו בעיקר לקראת סוף השנה , כשאזלו המים בבורות , ובמיוחד בשנים מעוטות גשמים . אז ניסו להביא מים ממקומות אחרים , בראש וראשונה ממקורות עמק הקררון אך גם ממרחקים גדולים יותר , באמצעות אמות מים ובדרכים אחרות .
|
|