בריכת־חזקיה

עמוד:89

בריכת חזקיה הבריכה השניה שבלטה מאד בעיר העחיקה במאה ה 19 היא זו שנודעה כ'בריכת חזקיה . ' הנוסעים הנוצרים נהגו לכנותה גם 'בריבת הפטריארך' או 'בריכת הקבר הקדוש , ' בגלל מיקומה ברובע הנוצרי , לא רחוק מ'כנסיית הקבר . ' התושבים המקומיים נהגו לכנותה 'בירכת אל חמאם' = ) בריכת המרחץ ) על שום שברוב ימות השנה סיפקה מים לבית המרחץ הציבורי שנמצא בקירבתה . ™ בריבה זו , שלא כבריבת ישראל , הבילה מים במאה ה . 19 פרט למי גשמים הגיעו אליה מים מבריכת 'ממילא' שנמצאה מחוץ לעיר , באמצעות אמת מים קטנה , פתוחה , שנכנסה העירה בחומה ליד שער יפו . בכמויות המים שהגיעו באמצעותה בעונת הגשמים לא היה די למלא את הבריכה , והנוסעים מציינים , בי באביב היתה הבריכה מליאה רק כדי מחציתה והמים שבה לא נראו ראויים לשתיה . לפי אחר המקורות מספקת הבריכה מים לתושבי העיר , ולפי מקורות אחרים משמשים המים את 'מרחץ הפטריארך , ' שבקצהו הדרומי מערבי של רחוב הנוצרים . רובינסון 838 ) ו ) מוסר את המידות דלקמן 1 אורך הצלע המזרחית 240 — רגל והצפונית 44 — ו רגל - , העומק —לא רב . הקרקעית סלעית ומטויחת . בצידה המערבי הסלע חצוב לעומק ניכר . וויליאמז ( בסוף שנות ה ( 40 אומר , כי יש לזהות בריכה זו , ללא ספק , עם 'בריכת אמיגדליוך , או ? בריבת השקדים , ' הנזכרת אצל יוספוס בסיפור על מצור טיטוס . הוא גם מציין , כי יורדים אליה במדרגות שבפינתה הצפונית מערבית ; אמת המים נכנסת אליה בפינה הדרומית מערבית . נוסעים רבים מציינים את העובדה , כי בתי העיר ממש גובלים בבריכה — המרפסות תלויות ממש מעל למים ומצירה הצפוני גובל בה חאן קופטי שנבנה בתקופת איברהים פחה . . 75 וורךקונדר , ירושלים , עמ . 74 . 126-122 רבעון החברה הגרמנית , ט , עמי -178ג . 75 . 18 המקום מצוי בתוך העיר העתיקה בין שער האריות וההומה הצפונית של הר הבית . . 76 זטצן , ב , עמי 125-24 תומסון , ( 1860 ) ב , עמי . 529-522 כידוע , השם 'בריבת חזקיהו' הוא שיבוש , שכן המלך חזקיהו בנה את בריכת השילוח , אך שיבוש זה היה מקובל במאה ה 9 ו . . 77 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי ; 488-487 אולץ , ב , עמי 74 ו ו גי . ווילסון , א . עמי 7 ג 14 גבי פין , בית בארץ הקדושה , עמי ; 502 תומסון , ( 1860 ) ב , עמי ; 523-522 ווילסון וורן , חשיפתה מחדש , עמי -22ג . 78 . 2 פרית , ב , עמי . . 79 מונרו , א , עמי ; 208 ראה גם : וויליאמז , א , תוספת , עמי . 18 . 80 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי ; 488-487 גי ווילסון , א , עמי 7 ג ; 4 ברקר , ( 1876 ) עמי ) 218 בצילום יכרטא' עמי ;( 96 ונסן לי ביץ , עמי 2 ג . 81 . 2 וויליאמז , א , תוספת , עמ' . 18 וויליאמז לא הבחין בטעות שכבר רווחה בזמנו ן המלה 'אמגרליוך נתפסה כמלה יוונית ותורגמה בהתאם ' , שקרים . 82 . פקסטון , עמי 4 נ ; 1 ונסן לי ביין , עמי 7 ג . 2 למעברים המקומרים אומר מקור זה , בי הם נועדו לתמוך בבתים שמעליהם . בתוך הבתים נערכו חפירות ארכאולוגיות ונתגלו צינורות , אשר יתכן שהיו קשורים לבריכה , וכן מאגרי מים , מעברים , פתחים ומדרגות , שדמו במידת מה למה שנתגלה מדרום לחומת הר הבית , ליד השער היחיד . בסוף שנות ה 80 הוכח שבריכת בית"חיסדא ובריכת ישראל אינן זהות . באביב 1888 נתגלה אתרה הנבון של בריכת בית חיסדא , ושיק פרסם על בך מאמר מפורט בעתון יהחברה הגרמנית לחקר ארץ ישראל 1 ' . 7 בריכת ישראל המשיכה להיות אתר בולט בעיר העתיקה , ער אשר החליט השלטון הבריטי , בשנות ה 30 של המאה ה , 20 לחסל 'מפגע' זה —והוא מולא עפר . הרחבה שמעל הבריכה הממולאת בולטת בשטח עד היום , אם כי עומרים שם כבר מבנים שונים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא